מעקב לנשאיות BRCA: אילו בדיקות מבצעים, מאיזה גיל ומה אפשר ללמוד מהן

אחרי שמתקבלת תשובה חיובית

תוצאה חיובית בבדיקת נשאות BRCA יכולה להביא איתה לא מעט שאלות: אילו בדיקות צריך לעשות, באיזו תדירות, ומי מוודאת שהמעקב מתנהל כסדרו? לפעמים גם עצם המחשבה על בדיקות חוזרות מעוררת מתח.

למעקב יש תוכנית מסודרת, ולכל בדיקה יש מטרה. בדיקות השד נועדו לסייע בגילוי מוקדם של ממצאים, כאשר אפשרויות הטיפול עשויות להיות טובות יותר. לצד זאת, חשוב להבין מה הבדיקות מסוגלות לגלות, ומה מגבלותיהן. הכרת התוכנית יכולה לעזור לתכנן את הבדיקות ולהגיע אליהן עם יותר בהירות.

מעקב השד: אילו בדיקות ומתי?

המעקב המקובל לנשאיות BRCA כולל פגישה עם כירורגית שד אחת לחצי שנה, החל מגיל 25, ו־MRI שד אחת לשנה מאותו גיל. מגיל 30 מצטרפות בדרך כלל ממוגרפיה ואולטרסאונד שד, לפחות אחת לשנה, בהתאם לשיקול הרפואי.

למה מתחילים ב־MRI? אצל נשאיות BRCA הסיכון לסרטן השד עולה כבר בגיל צעיר יחסית. בשנים האלה רקמת השד לרוב צפופה יותר, ולכן ממוגרפיה עשויה לזהות בה פחות ממצאים. MRI היא בדיקת השד הרגישה ביותר, והיא אינה כרוכה בחשיפה לקרינה. הממוגרפיה מתווספת בהמשך, כשהיא יכולה לתרום למעקב.

כאשר מתוכננות שתי בדיקות דימות בשנה, מקובל לפזר אותן על פני השנה: למשל, MRI במחצית אחת, וממוגרפיה ואולטרסאונד במחצית השנייה. כך אפשר לקיים מעקב במרווחים של כחצי שנה, בלי לבצע את כל בדיקות הדימות באותו מועד.

לרגישות הגבוהה של MRI יש גם משמעות נוספת: הבדיקה עשויה לזהות ממצאים שמתבררים בהמשך כלא משמעותיים. לכן ייתכן שתתבקשי להגיע להשלמת דימות, ולעיתים גם לביופסיה. רוב הבירורים הנוספים האלה מסתיימים בממצא שפיר.

ומה לגבי מעקב אחר השחלות?

המעקב אחר השחלות עשוי לכלול בדיקה גינקולוגית, אולטרסאונד ובדיקת דם לסמן CA-125. אולם בשונה ממעקב השד, אין כיום בדיקת סקר לשחלות שהוכחה כיעילה לגילוי מוקדם של סרטן השחלה: לא הוכח שאולטרסאונד או בדיקת CA-125 משפרים את הגילוי המוקדם או את ההישרדות, גם אצל נשים בסיכון גבוה. למרות המגבלה הזאת, בהיעדר אפשרות טובה יותר, אלה עדיין בדיקות שנכללות במעקב המתואר לנשאיות.

לכן חלק חשוב מהמעקב הוא שיחה על ניתוח מפחית סיכון להסרת השחלות והחצוצרות. זהו האמצעי היחיד שהוכח כמפחית תמותה מסרטן השחלה. תזמון הניתוח נשקל בדרך כלל לאחר סיום תכנון המשפחה, החל מגיל 35 ובהתאם לסוג המוטציה ולנסיבות האישיות. ההחלטה מתקבלת במסגרת ייעוץ מסודר ואינה צריכה להתקבל מיד עם קבלת התוצאה. על האפשרות הזו ועל השיקולים הכרוכים בה יש מאמר נפרד.

לרכז את המעקב ולשמור על רצף טיפולי

בישראל פועלות מרפאות ייעודיות לנשים בסיכון גבוה. בחלקן אפשר לרכז באותו יום פגישה עם כירורגית שד, בדיקות דימות שד נדרשות, בדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד אגן. לפי הרקע הרפואי וההיסטוריה המשפחתית אפשר להוסיף ייעוצים נוספים.

בגפן מתקיים יום מעקב לנשאיות BRCA, שבו אפשר להיפגש באותו יום עם כירורגית השד ועם הגינקולוגית, לרכז את המעקב ולדון באפשרויות להפחתת הסיכון. את בדיקות דימות השד מבצעים מחוץ למרפאה, באמצעות הפנייה. לאחר שהבדיקות מבוצעות והתוצאות מועברות למרפאה, כירורגית השד עוברת עליהן והמטופלת מקבלת עדכון.

כך יש כתובת קבועה למעקב, לשאלות ולהתייעצות גם בין הביקורים. אם מופיע ממצא חדש בשד או מתקבלת תוצאת דימות חריגה, אפשר לפנות למרפאה ולקבל מענה בזמינות גבוהה.

מה חשוב לדעת על מגבלות המעקב?

מעקב סדיר אינו מונע סרטן ואינו מבטיח שכל ממצא יתגלה בשלב המוקדם ביותר. עם זאת, הוא מגדיל משמעותית את הסיכוי לגילוי מוקדם, ומאפשר ליווי רציף של צוות שמכיר את הרקע הרפואי שלך ואת תוכנית הבדיקות.

לצד הבדיקות עצמן, יש גם הסתגלות לשגרת המעקב. אצל רוב הנשים המעקב נעשה עם הזמן חלק מוכר יותר מהשגרה, והמתח לפני כל תור עשוי להתמתן. היכרות עם תוכנית המעקב וכתובת קבועה לשאלות יכולות לסייע בכך.