גורמי סיכון לסרטן השד: מה משפיע על הסיכון ומה המשמעות עבורך?

שתי תפיסות מוטעות על הסיכון

"אף אחת במשפחה שלי לא חלתה בסרטן השד, אז אין לי סיבה לדאוג." ולעומת זאת: "לסבתא שלי היה סרטן השד, אז גם אני אחלה בו." שתי המסקנות האלה אינן נכונות.

הראשונה עלולה לגרום לאישה לדחות בדיקות סקר משום שהיא חושבת שאינן מיועדות לה. השנייה עלולה לעורר דאגה ממושכת ולהשפיע על החלטות רפואיות מתוך פחד ולא מתוך הבנת הסיכון.

לפי הנתונים, 80% עד 85% מהנשים המאובחנות בסרטן השד אינן בעלות היסטוריה משפחתית מדרגה ראשונה או שנייה. לכן היעדר סיפור משפחתי אינו מבטיח הגנה, ואילו היסטוריה משפחתית אינה אומרת שהמחלה תופיע בהכרח.

הגיל: גורם הסיכון המרכזי

הגיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן השד. בישראל, כ־76% מהמקרים מאובחנים מגיל 50 ומעלה.

זו אחת הסיבות לכך שתוכניות הסקר נקבעות בעיקר לפי גיל. הבדיקות אינן נערכות משום שיש חשד למחלה, אלא כדי לאפשר גילוי מוקדם בהתאם לסיכון באוכלוסייה.

היסטוריה משפחתית: מה חשוב לברר?

לא לכל מקרה של סרטן במשפחה יש אותה משמעות. הסיכון מושפע בין היתר ממידת הקרבה: אם, אחות או בת הן קרובות מדרגה ראשונה. הוא מושפע גם ממספר מקרי המחלה במשפחה ומהופעת סרטן שחלה.

כדאי לדעת מי במשפחה חלתה, באיזה גיל אובחנה והאם מדובר בצד של האם או של האב. פרטים כאלה יכולים לעזור לרופאה להעריך את הסיכון באופן מדויק יותר.

נשאות גנטית

בחלק מהמשפחות הסיכון המוגבר קשור לשינוי גנטי תורשתי, ובין הגנים המוכרים בהקשר הזה נמצאים BRCA1 ו־BRCA2.

בישראל, אחת מכל 40 נשים ממוצא אשכנזי ואחת מכל 56 נשים ממוצא אתיופי נושאת אחת מהמוטציות הללו. לכן נשים יהודיות ממוצא אשכנזי, מלא או חלקי, ונשים ממוצא אתיופי זכאיות לבדיקת BRCA במסגרת סל הבריאות, על סמך הצהרה עצמית, גם ללא היסטוריה משפחתית וללא ייעוץ גנטי מקדים.

הבדיקה מתבצעת כבדיקת דם בקופת החולים. נשים שכבר חלו בסרטן השד זקוקות לייעוץ גנטי ולבחינת בדיקה רחבה יותר, במסגרת בתי חולים, ולא מסתפקים אצלן בבדיקת הסקר הרגילה של הקופה.

נשאות אינה מחלה, והיא אינה מחייבת החלטה מיידית. היא עשויה לשנות את תוכנית המעקב. אפשר לקרוא על כך בהרחבה בעמוד המעקב לנשאיות BRCA.

גורמי אורח חיים: להבין את המשמעות

קיים קשר מבוסס בין עודף משקל, חוסר בפעילות גופנית, תזונה לא מאוזנת, עישון וצריכת אלכוהול לבין סיכון מוגבר לסרטן. בהקשר של סרטן השד, צריכת משקה אלכוהולי אחד ביום נמצאה קשורה לעלייה יחסית של כ־7% עד 10% בסיכון בהשוואה למי שאינה שותה אלכוהול.

חשוב להבחין בין סיכון יחסי לסיכון מוחלט: עלייה של 7% אינה אומרת שאחת מכל 14 נשים ששותות תחלה. המשמעות היא עלייה של 7% ביחס לסיכון הבסיסי של אותה אישה.

גורמי אורח חיים משפיעים על הסיכון ברמת האוכלוסייה, אך אינם מסבירים מדוע אישה מסוימת חלתה. אפשר לפעול בנוגע לגורמים שנמצאים בשליטתנו, בלי להתעלם מכך שחלק גדול מהסיכון אינו תלוי בנו.

מה המשמעות מבחינת המעקב?

אם אינך בטוחה איזו המלצה מתאימה לך, כדאי לברר זאת בייעוץ רפואי. סימנים שמצדיקים בדיקה גם בין מועדי המעקב מפורטים במאמר על שינויים בשד.

הליווי נמשך גם אחרי הביקור. כשד"ר ענת בן ארי ממליצה על בדיקות דימות של השד, את יכולה לשלוח את התוצאות למרפאה. היא עוברת עליהן בעצמה ושולחת לך את המלצותיה, בלי שתצטרכי להגיע לתור נוסף. אם נמצא ממצא חריג, היא מתקשרת אלייך באופן אישי, מסבירה את התוצאות ועונה על השאלות שלך, כדי שלא תישארי לבד עם החששות ואי־הוודאות. הליווי הזה ניתן גם לנשאיות BRCA וגם לנשים שמגיעות למעקב שגרתי. רק אם יש צורך בבדיקה גופנית נוספת, קובעים תור.