ניתוחים מפחיתי סיכון לנשאיות BRCA: מה מסירים ואיך מקבלים החלטה?

כשעולה האפשרות של ניתוח

המילה "כריתה" יכולה להישמע מאיימת, במיוחד כששומעים אותה זמן קצר לאחר קבלת תוצאה של בדיקה גנטית. היא עלולה ליצור תחושה שהנשאות מחייבת צעד דרמטי ומיידי.

אבל שני הניתוחים שמתוארים כאן אינם זהים, וגם ההחלטה עליהם שונה. הסרת השחלות והחצוצרות מומלצת לנשאיות בתזמון המתאים, בהתאם לסוג המוטציה. כריתת שד היא אפשרות שנבחנת לצד מעקב צמוד. אין צורך להכריע בשניהם ביום קבלת התוצאה.

למה ההמלצות שונות?

ההבדל קשור לאפשרויות הגילוי המוקדם. בשד אפשר לבצע מעקב יעיל באמצעות ממוגרפיה, אולטרסאונד ו־MRI, וכך לאתר גידולים בשלב מוקדם. לכן נשאית יכולה לבחור במעקב צמוד במקום בכריתת שד. לעומת זאת, לשחלות אין בדיקת סקר שהוכחה כיעילה. משום כך, הסרת השחלות והחצוצרות היא הדרך היחידה שהוכחה כמפחיתה תמותה בהקשר הזה.

הסרת השחלות והחצוצרות

לנשאיות BRCA1 הגיל המומלץ לניתוח הוא 35 עד 40, ולנשאיות BRCA2 הגיל המומלץ הוא 40 עד 45. בשני המצבים הניתוח מתוכנן לאחר השלמת תכנון המשפחה. הוא מפחית את הסיכון לסרטן השחלה בעד 85% ומפחית גם תמותה.

לצד הפחתת הסיכון, חשוב להבין את השפעת הניתוח על הגוף. כריתת השחלות גורמת לכניסה מיידית לגיל המעבר: ייצור האסטרוגן נפסק, ותסמינים כגון גלי חום, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח, יובש נרתיקי וירידה בחשק המיני עלולים להופיע בבת אחת.

אצל נשאית שלא חלתה בסרטן השד מקובל להתחיל טיפול הורמונלי חלופי בסמוך לניתוח, ולהמשיך אותו עד לגיל המעבר הטבעי, סביב גיל 50. לכן גם שאלת הטיפול ההורמונלי היא חלק מההיערכות לניתוח, ולא עניין שמשאירים לאחריו.

כריתת שד מפחיתת סיכון

אצל נשאית שלא חלתה בסרטן השד, כריתה מפחיתת סיכון מורידה את הסיכון לחלות ביותר מ־90%. זו הפחתה משמעותית, אבל אין המלצה גורפת לעבור את הניתוח. קיימת גם אפשרות של מעקב צמוד שמטרתו גילוי מוקדם.

ההחלטה אם לעבור כריתת שד היא אישית, משמעותית ובלתי הפיכה. כפי שמדגישה האגודה למלחמה בסרטן, היא נתונה לבחירת האישה.

גם אפשרויות הניתוח והשחזור התפתחו. בחלק מהמקרים אפשר לשמר את הפטמה, והשחזור מתוכנן עם כירורג או כירורגית פלסטיים, לפי השיקולים הרפואיים והעדפות המטופלת. הוא יכול להתבצע באמצעות שתלים או רקמה עצמית. כריתה ושחזור למניעת סרטן אצל נשים בסיכון גבוה כלולים בסל הבריאות, ואפשר לבצע אותם במסגרת ציבורית או פרטית.

מה חשוב לדעת על גבולות הניתוחים?

הפחתת הסיכון אינה מבטלת אותו לחלוטין. גם אחרי ירידה של יותר מ־90% או של עד 85% נשאר סיכון מסוים שמחייב התייחסות ומעקב.

הניתוחים אינם החלטות שצריך לקבל ברגע אחד. טווחי הגיל שצוינו מסמנים מתי ההמלצה רלוונטית, ולא תאריך אחרון שאסור לעבור. יש גם מקום לעבד את ההחלטה מבחינה רגשית: לאחר ניתוח יכולה להיות תחושת הקלה, ולעיתים גם תחושת אובדן.

איך מחליטים?

החלטה כזו מתקבלת בשיקול דעת, ולא תחת לחץ זמן. כדאי לברר מראש כמה שאלות:

• באיזה שלב אני בתכנון המשפחה, ואיך הוא משפיע על מועד הניתוח? כדאי לדבר גם על שימור פוריות, אבחון גנטי טרום־השרשה ושיקולי היריון והנקה.
• איזו מוטציה נמצאה אצלי, ואיך היא משפיעה על ההמלצה?
• מה ההיסטוריה המשפחתית שלי, ובאיזה גיל חלו קרובי המשפחה?
• איך אני מרגישה ביחס למעקב צמוד? עבור חלק מהנשים הוא מעניק ביטחון, ואצל אחרות הוא מלווה בחשש מתמשך. גם התחושות האלה חשובות בהחלטה.

השיחה מתקיימת עם כירורגית שד, גינקולוגית וכירורגית פלסטית, ולעיתים גם עם יועצת גנטית. במרפאת גפן הנושאים האלה נידונים כחלק מיום הבדיקות לנשאיות: אפשרויות מניעה, ניתוח ושחזור, והפניה להמשך טיפול למי שבוחרת לעבור ניתוח.