סימנים בשד שמצדיקים בדיקה: למה כדאי לשים לב

הרגע שבו את מגלה שינוי

את מעבירה יד על השד, מרגישה משהו לא מוכר וחוזרת לאותו מקום כדי לבדוק שוב. מיד עולות שאלות: אולי אני מדמיינת? אולי זה תמיד היה שם? אולי כדאי לחכות שבוע ולראות אם זה עובר?

החשש מובן. סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים, וכמעט כולנו מכירות מישהי שחלתה. אבל חשוב לזכור: רוב השינויים בשד אינם סרטניים. ממצא חדש אינו מעיד בהכרח על מחלה, והוא בהחלט סיבה טובה להיבדק.

המתנה של שבוע רק כדי לראות אם השינוי ייעלם אינה מספקת תשובה. בדיקה רפואית היא הדרך לברר במה מדובר.

אילו שינויים מצדיקים בדיקה?

לא רק גושים. יש כמה סוגים של שינויים שכדאי לשים אליהם לב:

בשד: גוש חדש, שינוי בגודל השד או בצורתו, שקע או בליטה בעור, או אודם וחום שאינם קשורים להנקה או לזיהום.

בפטמה: שקיעה חדשה של הפטמה פנימה, גוש, פצע שאינו מחלים, פריחה שאינה חולפת או הפרשה שאינה קשורה להנקה.

בבית השחי: גוש או נפיחות.

המפתח הוא שינוי ביחס למצב המוכר לך. רקמת השד אינה אחידה מטבעה, וגבשושיות קבועות אינן בהכרח סימן לבעיה. לעומת זאת, ממצא שלא היה קודם מצדיק בדיקה.

למה דווקא גוש?

בדיקות הסקר מאפשרות לגלות מקרים רבים של סרטן השד בשלב מוקדם, במיוחד אצל נשים שנמצאות במעקב מסודר. ובכל זאת, נשים רבות מגלות שינוי לראשונה כשהן ממששות את השד בעצמן. למישוש עצמי יש מגבלות: לא תמיד אפשר להבחין בממצא או להבין את משמעותו, ולכן גם שינוי חשוב עלול שלא להתגלות.

עם זאת, רוב הגושים בשד הם שפירים. בין הממצאים השפירים השכיחים, בעיקר בגילים צעירים, יש ציסטות ופיברואדנומות. מישוש לבדו אינו מספיק כדי להבחין ביניהם. הבירור כולל לפי הצורך בדיקות דימות, לצד הבדיקה וההערכה של רופאה מנוסה.

ומה לגבי כאב בשד?

כאב בשד הוא תלונה שכיחה, ולא פעם הוא מעורר חשש. בפועל, הוא אינו סימן אופייני לסרטן השד: רק שיעור קטן מהנשים המאובחנות מדווחות על כאב, ולרוב מדובר במקרים מתקדמים יותר.

ברוב המקרים הכאב קשור לשינויים הורמונליים לאורך המחזור, ולעיתים מקורו כלל אינו בשד, אלא למשל בשרירים. גם כאב ראוי לבירור, במיוחד אם הוא ממוקד באזור מסוים, אינו קשור לווסת או מלווה בממצא נוסף. אבל כשכאב הוא התסמין היחיד, אין בכך כשלעצמו סיבה להניח שמדובר בסרטן.

בדיקה עצמית או היכרות עם השד?

בעבר היה מקובל להמליץ על בדיקה עצמית מסודרת פעם בחודש, לפי סדר פעולות קבוע. כיום יש מחלוקת לגבי התועלת של בדיקה כזו כסקר: לא הוכח שהיא מפחיתה תמותה מסרטן השד, והיא אף עלולה להוביל לחרדה ולבדיקות מיותרות.

הדגש הוא על היכרות עם השדיים שלך: לדעת איך הם נראים ומרגישים בדרך כלל, כדי לזהות שינוי כשהוא מופיע. אין צורך להפוך את ההיכרות הזו לטקס נוקשה או מעיק.

חשוב לזכור שגם היכרות טובה עם השד אינה מחליפה בדיקות סקר. הגיל שבו מתחילים במעקב, וההמלצות לנשים בסיכון גבוה, מפורטים במאמר על גורמי הסיכון.

מה קורה אחרי שפונים לבדיקה?

בדרך כלל מתחילים בבדיקה של הרופאה. בהתאם לממצא ולשיקול הרפואי, הבירור עשוי להימשך בבדיקת דימות. במאמר על אבחון סרטן השד מפורטים סוגי הבדיקות והשלבים הבאים, לרבות מצבים שבהם נדרשת דגימת רקמה.

הליווי נמשך גם אחרי הביקור. כשד"ר ענת בן ארי ממליצה על בדיקות דימות של השד, את יכולה לשלוח את התוצאות למרפאה. היא עוברת עליהן בעצמה ושולחת לך את המלצותיה, בלי שתצטרכי להגיע לתור נוסף. אם נמצא ממצא חריג, היא מתקשרת אלייך באופן אישי, מסבירה את התוצאות ועונה על השאלות שלך, כדי שלא תישארי לבד עם החששות ואי־הוודאות. הליווי הזה ניתן גם לנשאיות BRCA וגם לנשים שמגיעות למעקב שגרתי. רק אם יש צורך בבדיקה גופנית נוספת, קובעים תור.

מתי חשוב לפנות בהקדם?

• אודם, חום ונפיחות בשד שמתפתחים במהירות ואינם קשורים להנקה או לזיהום מוכר. גם חשד לזיהום עצמו מצדיק בדיקה.
• פצע או פריחה בפטמה שאינם חולפים.
• אם החלמת בעבר מסרטן השד, כל ממצא חדש בשד או בבית השחי.

בשאר המצבים אין בהכרח דחיפות של ימים, אבל גם אין סיבה לדחות. פנייה לבדיקה היא הדרך הישירה לברר את משמעות השינוי ולהפחית את חוסר הוודאות.