ביקור שגרתי אצל רופאת נשים: מתי להגיע, מה קורה בביקור ומה בעצם בודקים

״אני דוחה את זה כבר שנתיים״

יש נשים שדוחות את הביקור הגינקולוגי במשך שנים. לא משום שהבדיקה מסוכנת, אלא משום שהיא חושפנית, לפעמים לא נעימה, ולעיתים מלווה בחשש - מה יקרה אם ימצאו משהו? כדאי לדעת שני דברים חשובים: הבדיקה הפנימית עצמה נמשכת דקות ספורות, וחלק גדול מהביקור מוקדש לשיחה שבה יש מקום לדבר גם על התחושות שלך. נשמח שתשתפי אותנו אם את מרגישה חרדה או חשש מהבדיקה.

מתי להגיע

בדיקה גינקולוגית שגרתית נועדה לסייע בשמירה על בריאות מערכת הרבייה הנשית, לאתר בעיות אפשריות בשלב מוקדם ולהתאים המלצות למניעה ולמעקב. היקף הבדיקה נקבע בהתאם לגילך, להיסטוריה הרפואית, לתסמינים ולצורך הרפואי.

לנשים בריאות ללא תלונות ספציפיות מומלץ להגיע למעקב אחת לשנה. הביקור השנתי מאפשר לבדוק אם הגיע הזמן לבדיקת סקר של צוואר הרחם, לדבר על אמצעי מניעה, לשאול על המחזור, על פוריות או על גיל המעבר ולעדכן את ההיסטוריה המשפחתית. לפי המידע הזה אפשר לדעת אם דרוש לך מעקב מסוג אחר.

יש מצבים שבהם לא כדאי לחכות לתור השנתי: דימום בין וסתות, דימום לאחר יחסי מין או דימום לאחר גיל המעבר; כאב אגני שחוזר או כאב ביחסים; הפרשה שמלווה בגירוד או בריח; מחזור שנעלם או השתנה מאוד; וגם תכנון היריון. תמצאי מידע נוסף על חלק מהנושאים הללו באתר שלנו במאמרים נפרדים.

מה קורה בביקור

קודם כל מדברים. השיחה אינה רק הקדמה לבדיקה: ההיסטוריה הרפואית והתסמינים קובעים אילו חלקים של הבדיקה הגופנית נדרשים באותו ביקור. כדאי לספר מה מטריד אותך, מה השתנה ומה את מתכננת לשנים הקרובות.

לבדיקה הגינקולוגית עצמה יש מספר שלבים. בשלב הראשון הרופאה מסתכלת חיצונית על אזור הפות, ולאחר מכן על הנרתיק וצוואר הרחם בעזרת ספקולום, מכשיר פלסטיק חד־פעמי שמפסק את דפנות הנרתיק. אם הגיע המועד לבדיקת סקר, בשלב הזה נלקח משטח מצוואר הרחם. בחלק מהמקרים נדרשת גם בדיקה ידנית: שתי אצבעות בנרתיק והיד השנייה על הבטן, לצורך מישוש הרחם והשחלות. בהמשך הרופאה תבצע אולטרסאונד בטני או נרתיקי בהתאם לצורך. אם במהלך הבדיקה תחושי משהו לא נעים או כואב, חשוב לומר זאת בזמן הבדיקה, אנחנו נעצור את הבדיקה ונעשה כל מאמץ כדי להקל עליך את הבדיקה.. את מוזמנת להגיע לבדיקה עם מלווה במידה ותרגישי צורך.

האם חייבים בדיקה פנימית

לא בהכרח. בדיקה פנימית תתבצע כשיש לכך סיבה בהיסטוריה הרפואית או בתסמינים. ההחלטה מתקבלת בשיתוף האישה והרופאה. יש בדיקות סקר המחייבות שימוש בספקולום, ובראשן משטח צוואר הרחם.

במידה ולא קיימת בעבר יחסי מין לא תתבצע בדיקה פנימית, ובדיקת האולטרסאונד תעשה דרך הבטן. ייתכן שרק נסתכל חיצונית על אזור הפות בהתאם לסיבת הבדיקה.

מה באמת בודקים בביקור שגרתי

בדיקת הסקר שהוכח כי היא מסייעת למנוע מחלה היא הבדיקה של צוואר הרחם. לפי המלצת משרד הבריאות, מגיל 25 עד 54 מבצעים משטח אחת לשלוש שנים, ומגיל 55 עד 65 אחת לחמש שנים. הבדיקה כלולה בסל הבריאות. כיום בדיקת HPV היא הבדיקה הראשונה שמתבצעת מהמשטח, וגם נשים שחוסנו נגד הנגיף צריכות להמשיך להיבדק. על הבדיקה הזאת יש באתר מאמר נפרד.

בהתאם לצורך נבדקים עור הפות והאזור שסביב פתח הנרתיק, כדי לזהות שינויים בעור, גירוי, פצעים, נגעים או ממצאים אחרים. באמצעות מכשיר הספקולום ניתן להתבונן בדפנות הנרתיק ובצוואר הרחם. בבדיקת האולטרסאונד ניתן להעריך את הרחם, רירית הרחם והשחלות ולזהות ממצאים כגון ציסטות, פוליפים, שרירנים ועוד.

ומה לגבי השד? בישראל מקובל שבדיקה ידנית של השד תתבצע על ידי כירורג/ית שד במסגרת בדיקה נפרדת.

בכל מקרה בביקור שלך נתייחס גם להמלצות לגבי בדיקת ממוגרפיה וכן לגבי בדיקת דם לנשאות ל-BRCA המוצעת בסל לכל אישה יהודייה ממוצא אשכנזי או אתיופי. הביקור השנתי הוא הזדמנות טובה לוודא שהמעקב הזה מעודכן.

איך מתכוננים לבדיקה גינקולוגית

אין שום צורך להתכונן לבדיקה גינקולוגית. די ברחצה חיצונית רגילה. אין צורך בניקוי מיוחד של הנרתיק ובטח שלא בשטיפות פנימיות. את הבדיקה ניתן לבצע גם בזמן וסת, כך שאם את בוסת אין צורך לדחות את מועד התור. במידה וקיימת יחסי מין בעבר, רצוי לרוקן את שלפוחית השתן לפני הבדיקה, כך תמונת האולטרסאונד הנרתיקי ברורה יותר. במידה ולא קיימת יחסי מין בעבר רצוי דווקא להגיע לבדיקה עם שלפוחית מלאה, המשפרת את תמונת האולטרסאונד הבטני.