בקצרה
- אין אמצעי מניעה אחד שמתאים לכולן. הבחירה תלויה בשלושה דברים: במצב הרפואי שלך, במידת ההתעסקות היומיומית שמתאימה לך ובשאלה מתי, אם בכלל, את מתכננת היריון
- התקנים תוך־רחמיים, הורמונליים או מנחושת, הם האמצעים היעילים ביותר: יעילותם עולה על 99% והם פועלים במשך שנים בלי שתצטרכי לזכור לעשות דבר. הם מתאימים גם לצעירות ולנשים שעדיין לא ילדו
- הכאב בזמן הכנסת התקן הוא אמיתי, אבל עוצמתו שונה מאישה לאישה. יש מגוון דרכים להקל על הכאב, כך שנוכל לעזור לך לעבור את ההתקנה בדרך הכי נוחה
מגוון אפשרויות, הבחירה שמתאימה לך
גלולות, טבעת, מדבקה, זריקה, התקנים תוך־רחמיים, קונדום, דיאפרגמה או מעקב ביוץ - כיום יש מגוון רחב של אמצעי מניעה, ולכל אחד מהם מאפיינים שונים. מה שנוח ומתאים לאישה אחת לא בהכרח יתאים לאחרת. גם החוויות האישיות שונות: יש מי שעלתה במשקל, מי שחוותה כאב בזמן הכנסת התקן, ומי שמתקשה לזכור לקחת גלולה מדי יום.
דווקא בזכות מגוון האפשרויות, אפשר כמעט תמיד למצוא יחד את אמצעי המניעה שמתאים לגוף שלך, להעדפות שלך ולאורח החיים שלך. אין אמצעי מניעה אחד שהוא הטוב ביותר לכולן. הבחירה היא אישית, והיא יכולה להשתנות עם הזמן. אם הצרכים או ההעדפות שלך משתנים, אפשר לבחון אפשרויות נוספות, לנסות אמצעי מניעה שונים ולמצוא את מה שמתאים לך בכל שלב.
שלוש שאלות לפני שבוחרים
השאלה הראשונה היא רפואית. יש מצבים שבהם אמצעי מניעה מסוימים אינם מומלצים. למשל, לנשים עם נטייה לקרישיות יתר לא מומלץ להשתמש בגלולות משולבות, משום שרובן מעלות את הסיכון לקרישי דם. גם יתר לחץ דם, סוגים מסוימים של מיגרנה, עישון אחרי גיל 35 והנקה משפיעים על האפשרויות המתאימות. לכן מתחילים בשיחה עם הרופאה ורק אחר כך בוחרים.
השאלה השנייה נוגעת לשגרת החיים שלך. האם מתאים לך לזכור לקחת גלולה בכל יום בשעה קבועה, או שעדיף לך אמצעי שאינו דורש תשומת לב יומיומית? זו לא שאלה של אופי או משמעת עצמית, אלא של יעילות. הפער בין ״יעילות תיאורטית״ ל״יעילות מעשית״ של רבים מהאמצעים נובע בעיקר מטעויות שקורות בשימוש היומיומי.
השאלה השלישית היא מתי, אם בכלל, תרצי להיכנס להיריון. יש אמצעים שהפסקת השימוש בהם מאפשרת חזרה מיידית לפוריות, ואחרים, כמו הזריקה, עלולים לעכב אותה עד שנה לאחר הפסקת הטיפול.
יש דבר שחשוב לזכור בלי קשר לתשובות: קונדום הוא אמצעי המניעה היחיד שמגן גם מפני מחלות מין. כל האמצעים האחרים נועדו למנוע היריון בלבד.
האמצעים, בקצרה
גלולות משולבות. מכילות אסטרוגן ופרוגסטרון, נלקחות פעם ביום ומונעות ביוץ. יעילותן נעה בין 92% ל־99%. הן עשויות להקל גם על כאבי מחזור, דימום וסתי מוגבר ועל אקנה. אם שוכחים גלולה וחולפות יותר מ־12 שעות, ההגנה נפגמת; גם הקאות או שלשולים עלולים לפגוע בספיגתה. בשלושת החודשים הראשונים ייתכנו כאבי ראש, בחילות, דימומים קלים ושינויים במצב הרוח.
טבעת נרתיקית ומדבקה. מכילות גם הן אסטרוגן ופרוגסטרון, אבל בלי הצורך לזכור לקחת גלולה בכל יום: מחליפים את הטבעת אחת לחודש ואת המדבקה אחת לשבוע. יעילותן נעה בין 90% ל־99%. הטבעת אינה נספגת דרך מערכת העיכול, ולכן הקאות אינן פוגעות ביעילותה. השימוש בה מצריך נוחות עם החדרת אצבעות לנרתיק בדומה לטמפון. המדבקה עלולה להתנתק כשהעור לח ולגרום לגירוי בעור.
גלולות פרוגסטרון בלבד. אינן מכילות אסטרוגן, ולכן מתאימות גם לנשים שאינן יכולות לקחת גלולות משולבות ולנשים מניקות. כאן חשוב במיוחד להקפיד על זמן הנטילה: איחור של יותר משלוש שעות פוגע ביעילות. תופעת הלוואי הנפוצה היא דימומים לא סדירים.
זריקה. זריקת פרוגסטרון אחת ל־12 שבועות. היעילות היא 94% עד 99%. יתרונן הגדול הוא שאין צורך לזכור לקחת גלולה כל יום. לצד זאת, הווסת עשויה להיעלם ולעיתים מופיעים דימומים בתחילת השימוש. החזרה לפוריות אחרי הפסקת הזריקות עלולה להתעכב בתשעה חודשים ואף יותר, ובשימוש ממושך תיתכן פגיעה בצפיפות העצם שמחייבת מעקב.
דיאפרגמה וקוטלי זרע. אמצעים ללא הורמונים, שמשתמשים בהם רק כשצריך. היעילות של דיאפרגמה בינונית, 80% עד 90%, ושל קוטלי זרע לבדם נמוכה יותר. השימוש בדיאפרגמה מחייב התאמת מידה והדרכה שניתן לבצע במרפאת גפן.
מודעות לפוריות. שיטה שמבוססת על מעקב יומי אחר חום הגוף, ההפרשות וצוואר הרחם, בליווי מדריכה מוסמכת. אין בה התערבות רפואית או תופעות לוואי, אבל היא דורשת מחויבות רבה, ובימים הפוריים חייבים להשתמש באמצעי מניעה נוסף. הסתמכות על ״ימים בטוחים״ או על ״משגל נסוג״ אינה נחשבת לאמצעי מניעה.
שתל תת־עורי אינו זמין בישראל.
גלולת היום שאחרי. במקרה חירום אפשר להשתמש בגלולת היום שאחרי, שנמכרת בבתי המרקחת ללא מרשם, עד 72 או 120 שעות בהתאם לסוג. יעילותה פוחתת ככל שחולף הזמן. אפשרות נוספת היא הכנסת התקן נחושת בתוך חמישה ימים ממועד קיום יחסי המין הלא מוגנים.
התקן תוך־רחמי: הורמונלי או מנחושת?
התקן תוך־רחמי הוא אמצעי קטן שרופאת נשים מכניסה לחלל הרחם. לאחר ההכנסה הוא פועל בלי שתצטרכי לעשות דבר. קיימים שני סוגי התקנים:
התקן הורמונלי משחרר פרוגסטרון בתוך הרחם. הוא גורם לריר בצוואר הרחם להתעבות ולרירית הרחם להיעשות דקה יותר. יעילותו גבוהה מ־99%, והוא פועל במשך חמש עד שמונה שנים בהתאם לסוג ההתקן. בחודשים הראשונים ייתכנו דימומים לא סדירים, ובהמשך הווסת לרוב נעשית קלה מאוד או נעלמת. לכן ההתקן משמש גם לטיפול בדימום וסתי כבד.
התקן נחושת אינו מכיל הורמונים. יוני הנחושת פוגעים בתאי הזרע ויוצרים תגובה דלקתית ברירית הרחם וכך מונעים היריון. יעילותו כ־99%; הוא מתאים לחמש שנים, ובנשים מעל גיל 40 גם לעשר שנים. זה פתרון למי שאינה רוצה להשתמש בהורמונים, אבל אצל חלק מהנשים הווסת נעשית כבדה, ארוכה וכואבת יותר.
ומה לגבי מי שעוד לא ילדה? בעבר היה נהוג להציע התקן בעיקר לנשים אחרי לידה, אך האיגודים הגינקולוגיים השונים מצאו שסיבוכים הקשורים להתקן נדירים, וששכיחותם דומה אצל מתבגרות ואצל נשים. לכן התקנים נחשבים בטוחים גם לצעירות ולמי שטרם ילדו.
מתי מומלץ להכניס התקן תוך רחמי
באופן עקרוני ניתן להכניס התקן בכל שלב במחזור החודשי, בתנאי שניתן לשלול היריון במידה סבירה (לדוגמה בוסת, מיד אחרי הוסת או במידה ונטלת גלולות למניעת היריון עד למועד הכנסת ההתקן). לעיתים נעדיף להכניס את ההתקן בזמן הוסת, אז צוואר הרחם מעט רך ופתוח יותר וההתקנה עשויה להיות קלה יותר.
ההכנסה: מה קורה ומה מרגישים
את ההתקן רוכשים בבית מרקחת בעזרת מרשם, במחיר אחיד בכל קופות החולים, והרופאה מכניסה אותו במסגרת תור רגיל במרפאה. ההכנסה עצמה נמשכת דקות ספורות. אחריה עלולים להופיע כאבים קלים והתכווצויות הדומות לכאבי מחזור במשך כמה ימים, וכן דימומים קלים לא סדירים במשך שבועות עד חודשים.
הכאב בזמן ההכנסה מעסיק נשים רבות, ובצדק. הוא אמיתי, אך יכול להיות שונה מאוד מאישה לאישה. לרוב הכאב נובע מכך שהכנסת ההתקן גורמת לשריר הרחם להתכווץ, דבר שמורגש ככאב מחזור חזק ולעיתים מזכיר לנשים שילדו בעבר ציר לידה. הפעולה היא לרוב קצרה ולכן הכאב הוא רגעי וחולף.
במרפאת גפן מתייחסים לכאב כחוויה אישית ופועלים בהתאם: מתזמנים את ההכנסה, נעזרים במשככי כאבים מראש ונמנעים, כשאפשר, מתפיסת צוואר הרחם במכשיר. אם תרצי תוכלי לשמוע מוסיקה בזמן ההכנסה או להסיח את המחשבות על ידי שיחה עם הרופאה או שימוש בטלפון הנייד שלך. אם את חוששת מההכנסה בבקשה שתפי אותנו. המידע הזה יכול לעזור לתכנן איך להקל עלייך.
מתי לפנות אחרי ההכנסה
אם מופיעים כאבים חזקים שאינם נרגעים, חום, דימום כבד או הפרשה בעלת ריח בחודש הראשון לאחר הכנסת ההתקן, כדאי לפנות למרפאה ולא לחכות לביקורת. דימומים לא סדירים לבדם בחודשים הראשונים הם תופעה צפויה שאינה מצריכה בדיקה. לרוב נזמין אותך לביקורת כ-3 חודשים לאחר ההתקנה כדי לבדוק את מיקום ההתקן ולשמוע ממך איך את מרגישה מאז הכנסת ההתקן.
במרפאה
במרפאת גפן מתאימים מגוון אמצעי מניעה: גלולות, טבעת, מדבקה, זריקה, התקנים משני הסוגים ודיאפרגמה. ההתקן מוכנס במרפאה לאחר שיחה על האפשרות המתאימה לך, ואם כעבור כמה חודשים מתברר שאמצעי מסוים אינו מתאים, אפשר להחליף אותו. זה לא כישלון, אלא חלק מהדרך למצוא את אמצעי המניעה הנכון עבורך.
עודכן: 10/2026
מקורות(5)
- משרד הבריאות, "אמצעים למניעת היריון"
- ACOG Committee Opinion No. 735, Adolescents and Long-Acting Reversible Contraception. Obstet Gynecol 2018;131(5):e130-e139. PMID 29683910
- NICE NG88, Heavy menstrual bleeding: assessment and management (updated 2026)
- Lopez LM et al. Interventions for pain with intrauterine device insertion. Cochrane Database Syst Rev 2015;(7):CD007373. PMID 26222246
- ACOG Clinical Consensus No. 9, Pain Management for In-Office Uterine and Cervical Procedures. Obstet Gynecol 2025;146(1):161-177. PMID 40373312