בקצרה
- מועד תחילת הבירור תלוי בגיל: מתחת לגיל 35 נהוג לפנות אחרי שנה של ניסיונות להרות, ומגיל 35 אחרי חצי שנה. כשידועה בעיה שעשויה להשפיע על הפוריות, אפשר להתחיל מוקדם יותר.
- הבירור הראשוני מתמקד בשלוש שאלות: האם מתקיים ביוץ, האם החצוצרות פתוחות והאם הזרע תקין.
- בירור אי־פוריות אינו זהה לטיפולי פוריות. הוא מורכב מכמה בדיקות בסיסיות, וברבים מהמקרים אין צורך להגיע להפריה חוץ־גופית.
החודש כיחידת זמן
כשמנסים להרות, קל להתחיל לספור את הזמן במחזורים: ימים של ניסיון, ימים של המתנה, ואז שוב מתחילים מחדש. ככל שחולפים החודשים, עשויות להצטרף שאלות מהסביבה וגם התלבטות אם הגיע הזמן לפנות לבדיקה. יש מי שחוששת שעצם הפנייה תהפוך את הקושי לבעיה רשמית.
אבל הבירור לא יוצר בעיה שלא הייתה שם. הוא מאפשר להבין אם יש גורם שמצריך טיפול, ולבחור את הצעד הבא על סמך מידע במקום להמשיך להמתין בלי תשובות.
מתי מתחילים
אי־פוריות מוגדרת כהיעדר היריון לאחר שנה של יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה. מגיל 35 מקובל להתחיל בבירור כבר אחרי שישה חודשים. אלה גם המועדים המקובלים במרפאת גפן.
ההבדל בין הגילים קשור לירידה בכמות הביציות ובאיכותן עם השנים. עם זאת, לא בכל מצב צריך להמתין את מלוא התקופה: מחזור לא סדיר, אנדומטריוזיס ידועה, ניתוח קודם באגן או בעיית פוריות מוכרת אצל בן הזוג מצדיקים פנייה מוקדמת. במקרים כאלה אפשר להתחיל בבירור כבר עם הפנייה.
שלוש שאלות, לא עשר בדיקות
הבירור הראשוני מתמקד בביוץ, במבנה הרחם ובמעבר בחצוצרות, ובאיכות הזרע. בדרך כלל בודקים את כל אלה במקביל.
האם יש ביוץ? כשמחזור הווסת סדיר ונמשך בין 21 ל־35 ימים, בדרך כלל אין צורך בבדיקה נוספת כדי לאשר ביוץ. אם המחזור אינו סדיר, אפשר להיעזר בבדיקות דם הורמונליות ולעיתים גם במעקב זקיקים באולטרסאונד במשך מחזור אחד.
האם החצוצרות פתוחות? אולטרסאונד גינקולוגי מאפשר להעריך את הרחם והשחלות, ובדיקה נוספת נועדה להעריך את מעבר החצוצרות. אחת האפשרויות היא צילום רחם בשיטת EXEM Foam, בדיקת אולטרסאונד עם חומר ניגוד שמתבצעת גם במרפאה. הבדיקה מתוארת במאמר נפרד.
האם הזרע תקין? בדיקת זרע פשוטה יחסית, ולכן כדאי לבצע אותה בתחילת הבירור ולא להמתין עד לסופו. במרפאה אפשר לבצע הערכה ראשונית של בן הזוג ולקבל הפניה לבדיקה לפי הצורך. בכשליש מהמקרים גורם הקושי נמצא אצל הגבר, ובמקרים נוספים יש גורמים אצל שני בני הזוג. לכן חשוב לבדוק את שניהם.
נוסף על כך מבצעים בדיקות הכנה להיריון, ובהן בדיקות דם, בדיקות סרולוגיות וסקר נשאות גנטי לפי הנחיות משרד הבריאות.
ומה לגבי רזרבה שחלתית?
בדיקות רזרבה שחלתית, ובפרט AMH, אינן מיועדות לשמש בדיקת סקר שגרתית לכל אישה. הן עשויות להיות חלק מבירור אי־פוריות לאחר שיש לכך התוויה. מכיוון שקל לפרש את התוצאות באופן שגוי, הקדשנו להן מאמר נפרד.
מה צפוי בהמשך
בסיום הבירור אפשר להגיע לאחת מכמה מסקנות. לפעמים נמצא גורם ברור שאפשר לטפל בו, כמו הפרעה בביוץ, חסימה בחצוצרה או בעיה בזרע. במקרים אחרים נמצאים כמה גורמים שמשפיעים יחד, ובונים תוכנית בהתאם. אצל כ־15% מהזוגות לא נמצא גורם מזוהה. גם במקרה כזה יש אפשרויות טיפול, בדרך כלל בהדרגה: מתזמון הביוץ והשראתו, דרך הזרעה תוך־רחמית ועד הפריה חוץ־גופית בעת הצורך.
במרפאת גפן מתבצעים הבירור, הייעוץ והליווי. כאשר נדרשת הפריה חוץ־גופית, השאיבה וההחזרה מתקיימות בבית חולים.
מה הבירור נותן
הבירור אינו מבטיח היריון, אבל הוא מאפשר לבנות תוכנית. במקום להמשיך לשאול למה זה לא קורה, אפשר להבין מה ידוע, מה עדיין צריך לבדוק ומה אפשר לעשות מכאן. גם מי שאינה מעוניינת להתחיל טיפול מיד יכולה להרוויח מהמידע ומהאפשרות לקבל החלטה שקולה.

במרפאת גפן
ד״ר עינת חייקין, מומחית ברפואת נשים עם התמחות על בתחום הפריון
עודכן: 10/2026
מקורות(2)
- ASRM, Fertility evaluation of infertile women: a committee opinion (2021)
- שיבא, "בדיקות לאישה ולגבר לקראת טיפולי פוריות"