בדיקת פאפ: מה בודקים היום, מתי נבדקים ומה המשמעות של ״HPV חיובי״

״התשובה חזרה חיובית״

לתוצאה חיובית בבדיקה יש משמעות רגשית מיוחדת. HPV הוא נגיף שעובר במגע מיני, ולכן לצד הפחד מסרטן עלולות להתעורר מבוכה ושאלות על הזוגיות. כדאי להתחיל בעובדה אחת: כ־80% מהנשים והגברים הפעילים מינית ידבקו בנגיף במהלך חייהם. ההדבקה נפוצה מאוד, ורוב ההדבקות חולפות מעצמן, בלי שבכלל נדע עליהן. הבדיקה נועדה לזהות את המיעוט שבו הנגיף נשאר בגוף, במהלך השנים שבהן עלולים להתפתח שינויים המובילים לסרטן.

למה עדיין קוראים לזה פאפ

במשך עשרות שנים בדקו את המשטח מצוואר הרחם במיקרוסקופ וחיפשו תאים שנראים חריגים. זו בדיקת הפאפ. כיום, בישראל, מתחילים בבדיקה גנטית של אותה דגימה, שמאתרת DNA של זני HPV המסוכנים. אם נמצא זן כזה, בודקים גם את התאים באותה דגימה, בלי שתצטרכי לחזור למרפאה.

זה לא רק שינוי בשיטת המעבדה. נמצא שסקר המבוסס על HPV העניק הגנה טובה ב־60% עד 70% מפני סרטן פולשני של צוואר הרחם בהשוואה לבדיקת תאים בלבד. לכן בחלק מקופות החולים הוחלט שאפשר גם להאריך את המרווח בין הבדיקות לחמש שנים. בעוד שבדיקת התאים מזהה שינוי שכבר התרחש, בדיקת HPV מזהה את הנגיף שעלול לגרום לשינוי הזה.

מתי ובאיזו תדירות

לפי המלצת משרד הבריאות וכן מרבית האיגודים המקצועיים בעולם - נשים בגיל 25 עד 54 נבדקות אחת לשלוש שנים, ונשים בגיל 55 עד 65 אחת לחמש שנים. חלק מקופות החולים נוהגות להמליץ על הבדיקה אחת ל-5 שנים לכל הנשים מגיל 25 עד 65. בכל מקרה, אם חלפו שלוש שנים מאז הבדיקה האחרונה, כדאי לשאול אם הגיע הזמן להיבדק. מעל גיל 65, מי שלא נבדקה במשך עשר שנים זכאית לבדיקה אחת. כשיש סיבה רפואית, הרופאה תקבע את תדירות הבדיקות בהתאם. אין צורך לבצע את הבדיקה בכל ביקור, אלא רק במועד המתאים.

גם מי שחוסנה נגד HPV צריכה להמשיך להיבדק: החיסון מגן מפני חלק מהזנים, ולא מפני כולם. אפשר לבצע את הבדיקה גם בהיריון; למי שלא נבדקה או שתוצאותיה בעבר לא היו תקינות, מומלץ להיבדק בשליש הראשון. בחלק מקופות החולים אפשר כיום להשתמש בערכה לדגימה עצמית במרפאה, והיא נשלחת למעבדה. אם התוצאה חיובית, ממשיכים לבדיקה אצל רופאת הנשים.

איך זה מרגיש

הבדיקה עצמה נמשכת שניות ספורות. הרופאה משתמשת בספקולום - מפסק העשוי מפלסטיק חד פעמי או ממתכת כדי להפריד בעדינות את דפנות הנרתיק ולאפשר לרופאה להתבונן בנרתיק או בצוואר הרחם. בהמשך הרופאה לוקחת דגימה של תאים מצוואר הרחם בעזרת מקלון דק ומכניסה את המקלון למיכל ובו נוזל משמר. לרוב הבדיקה אינה כואבת, אך היא עלולה לגרום לאי־נוחות. ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה גם בזמן וסת, כך שאין צורך לדחות את התור שלך במידה ואת בוסת במועד התור. מומלץ להימנע מיחסי מין, מטמפון ומאמבטיה ביממה שלפניה. התוצאות מגיעות לרופאה בדרך כלל בתוך שבועיים עד ארבעה שבועות. גם אם יש עיכוב, הוא אינו מעיד על תוצאה לא תקינה.

מה אומרת התוצאה

לא נמצא נגיף. הבדיקה הבאה תהיה בעוד שלוש עד חמש שנים.

נמצא נגיף מזן מסוכן. המעבדה בודקת גם את התאים באותה דגימה, והתוצאה כוללת שני חלקים. אם התאים תקינים, ברוב המקרים מסתפקים במעקב ובבדיקה חוזרת במרווח קצר יותר. גם כשנמצאים שינויים קלים בתאים (ASCUS או LSIL), רובם חולפים ללא טיפול ואפשר להסתפק במעקב. אם במקביל נמצא זן מסוכן במיוחד, כמו 16 או 18, מפנים לקולפוסקופיה. כשמתגלים שינויים חמורים (HSIL), מפנים תמיד לקולפוסקופיה.

קולפוסקופיה היא בדיקה שמבוצעת על ידי גינקולוג המומחה לצוואר הרחם, שבה מסתכלים על צוואר הרחם דרך מיקרוסקופ מיוחד, לאחר מריחת תמיסה שמבליטה אזורים חריגים. אם נראה אזור חשוד, נלקחת ממנו דגימה לביופסיה. הבדיקה נמשכת כ־5 עד 15 דקות כתלות בצורך בלקיחת ביופסיה. לפי תוצאות הביופסיה יקבע אם יש שינוי טרום־סרטני, מה דרגתו ואם צריך להסיר אותו.