צילום רחם בשיטת EXEM Foam: מה הבדיקה בודקת, איך היא מרגישה, וכיצד מתמודדים עם התשובה

למה לבדיקה הזו יש מוניטין

נשים רבות מגיעות לצילום רחם אחרי ששמעו על חוויה כואבת של מישהי אחרת. החשש מובן: הבדיקה המסורתית, שמבוצעת ברנטגן עם חומר ניגוד, אמנם מדויקת, אך עלולה לכאוב בזמן הבדיקה וגם לאחריה.

בדיקת EXEM Foam בודקת את אותה שאלה, האם החצוצרות פתוחות, באמצעות אולטרסאונד וקצף. במחקר שבו נשים עברו את שתי הבדיקות [1,026 נשים, הולנד], הכאב הממוצע בבדיקת הקצף דורג 3.1 מתוך 10, לעומת 5.4 בצילום רנטגן. היא אינה בהכרח נטולת כאב, אך בממוצע הייתה נוחה יותר לנשים שהשתתפו במחקר.

למה בכלל בודקים את החצוצרות

המפגש בין הזרע לביצית מתרחש בחצוצרה. אם החצוצרות חסומות, המפגש הזה אינו יכול להתרחש בדרך הרגילה, ולכן בדיקת פתיחות החצוצרות היא אחד ממרכיבי הבירור הראשוני, לצד בדיקת הביוץ והזרע. על הבירור כולו אפשר לקרוא במאמר על בירור אי־פוריות ראשוני. הבדיקה חשובה לפני בחירת טיפול: כאשר אין מעבר בין הזרע לביצית, הזרעה או טיפול הורמונלי לבדם לא יפתרו את הבעיה.

מה קורה בבדיקה

הבדיקה מתבצעת בחדר בדיקות, בידי רופאת נשים, באמצעות מתמר אולטרסאונד נרתיקי. דרך צוואר הרחם מוחדרת צינורית דקה, ודרכה מוזרם הקצף, שמורכב ממים, תאית וגליצרול. החומר נראה בבירור באולטרסאונד, ולכן אפשר לעקוב אחר תנועתו לאורך החצוצרות ועד לקצותיהן, בקרבת השחלות.

מעבר חופשי של הקצף מעיד על חצוצרה פתוחה. אם המעבר נעצר, ייתכנו חסימה, היצרות או התכווצות זמנית, ולכן לפעמים נחוץ בירור נוסף.

הבדיקה נמשכת דקות ספורות, ובסיומה מתקבלת תשובה.

באיזה שלב במחזור, ואיך מתכוננים

מבצעים את הבדיקה לאחר תום הדימום ולפני הביוץ, בדרך כלל עד היום ה־12 למחזור. מתחילת הווסת ועד מועד הבדיקה יש להימנע מיחסי מין, כדי לוודא שהיא אינה מתבצעת בתחילת היריון. לא מבצעים אותה כשיש חשד להיריון, דימום פעיל או חשד לזיהום ברחם.

אצל נשים שיש חשד משמעותי לחסימה בחצוצרות עשויה להינתן אנטיביוטיקה מניעתית, כדי להפחית את הסיכון לזיהום בעקבות הבדיקה. פירוט ההכנה, מה להביא ואם כדאי ליטול דבר־מה מראש, מופיע בהזמנה לבדיקה.

איך התהליך מרגיש, ומה הסיכונים

בזמן הזרמת הקצף אפשר להרגיש לחץ או התכווצות. אצל רוב הנשים התחושות חולפות עם סיום הבדיקה. מדובר בבדיקה שנחשבת בטוחה. הסיכון העיקרי הוא זיהום בעקבות מעבר דרך צוואר הרחם, בשיעור מדווח של כ־0.3%. רגישות לחומר או פגיעה ברחם הן סיבוכים נדירים אף יותר.

מה התשובה אומרת, ומה היא לא

שתי החצוצרות פתוחות. זו התשובה הנפוצה ביותר, והיא מאפשרת להמשיך בבירור או בטיפול, למשל בהזרעה. הבדיקה אינה שוללת אנדומטריוזיס או הידבקויות מחוץ לחצוצרות; כשיש חשד למצבים האלה נדרש בירור מסוג אחר.

חצוצרה חסומה. במקרה הזה צריך לפרש את הממצא בזהירות. חסימה סמוך לרחם יכולה לנבוע מהתכווצות רגעית ולא מחסימה קבועה. לכן, במיוחד כשנראית חסימה בשתי החצוצרות, עשוי להידרש בירור נוסף לפני קבלת החלטה. בהשוואה ללפרוסקופיה, הבדיקה מזהה כ־87% מהחצוצרות החסומות, וכ־97% מהחצוצרות הפתוחות אכן מזוהות בה כפתוחות. לאחר אימות חסימה, לעיתים הטיפול המתאים הוא הפריה חוץ־גופית, שבה המפגש בין הביצית לזרע נעשה במעבדה.

תוצאה לא ברורה. במחקר זה קרה בכעשירית מהבדיקות, בשיעור גבוה יותר מאשר בצילום רנטגן. במצב כזה אפשר לחזור על הבדיקה או להשתמש בשיטה אחרת.

ולשאלה נוספת שעולה לא פעם: האם הבדיקה עצמה משפרת את הסיכוי להרות? יש עדויות לכך בצילום רחם עם חומר ניגוד שמנוני, אך לגבי בדיקת הקצף הדבר עדיין לא הוכח. לאחר הבדיקה אין צורך להימנע מיחסי מין.