אנדומטריוזיס: אפשרויות הטיפול ואיך בוחרים את מה שמתאים לך

אחרי האבחנה: מה אפשר לעשות?

אבחנה של אנדומטריוזיס יכולה לתת סוף־סוף הסבר לכאבים ולתסמינים שהיו עד כה. לצד ההקלה שבקבלת אבחנה, עולה באופן טבעי השאלה איך מטפלים במחלה ומה אפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר.

אנדומטריוזיס היא מחלה כרונית, ואין כיום תרופה שמעלימה אותה לחלוטין. עם זאת, יש כמה אפשרויות טיפול שיכולות להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים. מטרות הטיפול הן להפחית את הכאב, לאפשר תפקוד יומיומי נוח יותר ולהתייחס גם לפוריות, אם היא רלוונטית עבורך.

איך בוחרים את דרך הטיפול?

לפני שבוחרים טיפול, חשוב להבין מה נמצא בבדיקות ומה התוכניות שלך לגבי היריון: האם את מנסה להרות כעת, מתכננת היריון בשנה הקרובה או לא מתכננת היריון בזמן הקרוב.

הטיפול התרופתי באנדומטריוזיס מבוסס על הורמונים, והטיפולים ההורמונליים מונעים היריון בזמן השימוש בהם. לכן, אם את רוצה להרות בקרוב, האפשרויות שיישקלו יהיו שונות ויכולות לכלול ניתוח או טיפולי פוריות. אם אינך מתכננת היריון בקרוב והממצאים מאפשרים זאת, אפשר לבחור בטיפול תרופתי בלי לפנות בהכרח לניתוח.

טיפול הורמונלי: האפשרות הראשונה במקרים רבים

נגעי האנדומטריוזיס מגיבים לאסטרוגן ולשינויים ההורמונליים במהלך המחזור, בדומה לרירית הרחם. לכן, טיפול שמפחית את הפעילות ההורמונלית הקשורה למחזור יכול להקל על התסמינים. טיפול הורמונלי הוא אחת האפשרויות המקובלות להפחתת כאב באנדומטריוזיס. בשלב הראשון משתמשים בדרך כלל באחת משתי קבוצות טיפולים:

• גלולות משולבות: בכדור, בטבעת נרתיקית או במדבקה. הן יכולות להקל על כאבי מחזור, כאבים ביחסי מין וכאבים שאינם קשורים ישירות למחזור. אפשר גם להשתמש בהן ברצף, ללא הפסקות המיועדות לאפשר דימום.
• טיפולים המבוססים על פרוגסטין: בכדור או בהתקן תוך־רחמי. מאחר שלתכשירים השונים עשויות להיות תופעות לוואי שונות, גם זה שיקול בבחירת הטיפול.

אפשר להיעזר גם במשככי כאבים נוגדי דלקת, כטיפול בפני עצמו או בשילוב עם טיפולים אחרים.

כשהטיפול הראשון אינו מתאים או אינו מספק

אם הטיפול ההורמונלי הראשוני אינו מקל במידה מספקת, או שתופעות הלוואי מקשות על המשך השימוש בו, אפשר לשקול תרופות נוספות שמדכאות את ייצור האסטרוגן: אגוניסטים ואנטגוניסטים של GnRH.

אלה טיפולים יעילים, אך הם עלולים לגרום לתופעות שמזכירות את גיל המעבר, כמו גלי חום וירידה בצפיפות העצם. לכן הם משמשים בדרך כלל כקו טיפול שני. בטיפול באגוניסטים נהוג להוסיף טיפול הורמונלי משלים כדי למנוע אובדן עצם.

ניתוח: מתי שוקלים אותו ומה חשוב לדעת?

ניתוח לפרוסקופי הוא אחת האפשרויות לטיפול בכאב שנגרם מאנדומטריוזיס. הוא נשקל בין היתר כאשר הטיפול התרופתי אינו עוזר או אינו מתאים, למשל כשמתכננים היריון, או כשנמצא ממצא שמצריך התייחסות ניתוחית, כמו ציסטה בשחלה או מחלה עמוקה.

לפני שמחליטים על ניתוח, חשוב להכיר כמה שיקולים מרכזיים:

• כריתת נגעי אנדומטריוזיס: כריתת הנגעים היא שיטת הטיפול הניתוחי המועדפת.
• ציסטה בשחלה (אנדומטריומה): יש כמה שיטות שנועדו לטפל בציסטה תוך ניסיון לשמור על רקמת השחלה ולהפחית את הסיכון להישנות, ובהן שימוש באתנול, טיפול בלייזר או הסרת דופן הציסטה. כל ניתוח בשחלה עלול לפגוע ברזרבה השחלתית, ולכן נדרשת זהירות מיוחדת. אם את מתכננת היריון בעתיד, מומלץ לשקול שימור פוריות לפני הטיפול.
• מחלה עמוקה: כאשר המחלה מערבת את המעי, את שלפוחית השתן או את הרצועות, מומלץ לפנות למרכז בעל מומחיות בתחום ולקבל הסבר על התועלת הצפויה, הסיכונים וההשפעות האפשריות לטווח הארוך.
• כריתת רחם: אפשרות שנשקלת אצל נשים עם אדנומיוזיס שאינן מעוניינות בהיריון נוסף, לאחר שטיפולים שמרניים לא הועילו. גם כריתת רחם אינה מבטיחה היעלמות של התסמינים או של המחלה.
• טיפול אחרי הניתוח: במקרים המתאימים נהוג להמשיך בטיפול הורמונלי כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה.
• היכולת לצפות את תוצאות הניתוח: אין כיום סמן שמאפשר לדעת מראש מי תפיק ממנו תועלת. לכן ההחלטה על ניתוח מתקבלת יחד עם הרופאה, לאחר בחינת האפשרויות ומה שחשוב לך.

בדיקת Endotest: מה היא יכולה להוסיף לבירור?

Endotest היא בדיקה המבוססת על דגימת רוק ונועדה לסייע באבחון אנדומטריוזיס. היא מזהה דפוס מסוים של מולקולות קטנות הנקראות מיקרו־RNA, שעשוי להעיד על המחלה. הבדיקה מיועדת לנשים בגילים 18 עד 43 שיש להן תסמינים המעוררים חשד לאנדומטריוזיס, ונעשית בהפניית רופא.

חלק מהמחקרים הראשונים מצאו שהבדיקה מזהה אנדומטריוזיס ברמת דיוק גבוהה, אך התוצאות עדיין אינן אחידות בין המחקרים. בשלב זה אין המלצה מקצועית מבוססת להשתמש בבדיקות מסוג זה כשיטת אבחון שגרתית.

הבדיקה עשויה לסייע בבירור, במיוחד כשממצאי הדימות אינם חד־משמעיים, אבל היא אינה מחליפה את השיחה על אפשרויות הטיפול. הבחירה בין טיפול תרופתי לניתוח עדיין נעשית לפי התסמינים, הממצאים והעדפותייך, יחד עם הרופאה.

ומה אם את רוצה להרות?

כשיש קושי להרות, מתאימים את הטיפול גם למטרה הזו. טיפול הורמונלי מדכא ביוץ ולכן אינו מסייע להשגת היריון בזמן השימוש בו. הבירור והטיפול נעשים בשיתוף עם צוות רפואת הפריון, ולפי הממצאים אפשר לשקול ניתוח או טיפולי פוריות, לרבות הפריה חוץ־גופית, שיכולה לסייע להתגבר על חלק מהקשיים.

הפריה חוץ־גופית אינה מגבירה כשלעצמה את הסיכון להישנות האנדומטריוזיס.

האם יש מקום גם לדיקור, לתזונה ולפיזיותרפיה?

לצד הטיפול הרפואי יש גם גישות שאינן תרופתיות, ובהן רפואה משלימה, דיקור, תזונה אנטי־דלקתית, פיזיותרפיה ופעילות גופנית. הן נבחנות בהקשר של הקלה על כאב ותסמינים נוספים, שיפור איכות החיים ותמיכה ברווחה הנפשית. הממצאים המחקריים בתחום משתנים בין השיטות והמחקרים, ולכן חשוב לבחון באופן אישי אילו מהן מתאימות לך וכיצד לשלב אותן בטיפול.