חלופות לא הורמונליות לגלי חום: מה עובד, מה לא הוכח ואיך בוחרים

כשהורמונים לא באים בחשבון

יש נשים שהשאלה ״טיפול הורמונלי - כן או לא?״ אינה עומדת על הפרק מבחינתן. חלקן חלו בסרטן השד, לאחרות יש סיבה רפואית אחרת להימנע מטיפול, ויש גם מי שפשוט אינן רוצות בו - וזו סיבה לגיטימית בפני עצמה. ואז עולה חשש נוסף: שאם הורמונים אינם אפשרות, נשארים עם גלי החום, עם לילות של שינה קטועה ועם הבטחות של חנויות טבע שאין דרך לדעת אם הן מבוססות.

יש מספר אפשרויות טיפול לא הורמונלי. חלקן נבדקו ונמצאו יעילות, ואחרות לא הוכחו. ההבחנה ביניהן לא תמיד תואמת את מה שמציעים למכירה, ובה נעסוק כאן.

מה שהוכח

טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) המותאם לגיל המעבר. ההנחיה הבריטית ממליצה לשקול טיפול כזה לגלי חום, להפרעות שינה ולמצב רוח ירוד, בפני עצמו או לצד טיפול הורמונלי. הוא מתאים במיוחד למי שאינה יכולה לקבל הורמונים מסיבה רפואית או אינה מעוניינת בהם. הטיפול אינו מבטל את גל החום, אלא מסייע לשנות את אופן ההתמודדות איתו ואת השינה שאחריו.

תרופות מרשם. תרופות מסוימות מקבוצות נוגדי הדיכאון SSRI ו-SNRI, הניתנות במינון נמוך, וכן גבפנטין, מפחיתות גלי חום. בעמדת איגוד המנופאוזה האמריקאי הן נכללות בטיפולים שרמת הראיות ליעילותם היא הגבוהה ביותר. בהנחיה הבריטית מופיעה הסתייגות חשובה: הן אינן טיפול קו ראשון למי שיכולה לקבל טיפול הורמונלי, משום שיעילותן נמוכה יותר. עבור מי שאינה יכולה לקבל הורמונים, הן הבחירה הראשונה.

פזולינטנט (Veozah). זו תרופה חדשה שחוסמת במוח קולטן שמעורב בהפעלת גלי החום. בכך היא הראשונה שמכוונת למנגנון עצמו ללא שימוש בהורמונים. ההנחיה הבריטית ממליצה עליה לטיפול בגלי חום בינוניים עד קשים כאשר טיפול הורמונלי אינו מתאים. התרופה מאושרת בישראל, ניתנת במרשם רופאה, ונכון להיום אינה כלולה בסל הבריאות.

ירידה במשקל נכללת גם היא בין ההמלצות למי שסובלת מעודף משקל, ברמת ראיות בינונית.

מה שלא הוכח

רשימת השיטות שאינן מומלצות לטיפול בגלי חום ארוכה, ואולי גם מפתיעה. בעמדת איגוד המנופאוזה האמריקאי מ-2023 נכללים בה תרגילי נשימה איטית, תוספים וצמחי מרפא, שיטות קירור, הימנעות מגורמים מעוררים, פעילות גופנית, יוגה, מיינדפולנס, הרפיה, מזונות ותמציות סויה, קנאביס, דיקור וקלונידין.

חשוב להבין מה הרשימה הזאת אומרת, ומה היא לא אומרת. פעילות גופנית, יוגה ומיינדפולנס מועילים לבריאות העצם והלב, לשינה ולמצב הרוח אחרי המנופאוזה. הם פשוט אינם מפחיתים גלי חום, ולכן מי שמסתמכת עליהם לשם כך עלולה להתאכזב. גם לגבי דיקור, שנחקר היטב, העיקרון דומה לזה שמתואר במאמר על דיקור בטיפולי פוריות: הוא יכול להועיל, אבל לא בהכרח באופן שמציגים בפרסומים.

ומה עם צמחי המרפא?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר, והתשובה היא שיש מעט ראיות והרבה אי־ודאות. ההנחיה הבריטית נוקטת לשון זהירה: יש ראיות מסוימות לכך שאיזופלבונים או קוהוש שחור עשויים להקל על גלי חום. אבל קיימים תכשירים רבים ושונים, בטיחותם אינה ודאית, ודווח גם על תגובות בין התכשירים לתרופות. גם לגבי תכשירים שאינם מפוקחים, ובהם ״הורמונים טבעיים״ שנרקחים בבתי מרקחת, היעילות והבטיחות אינן ידועות.

למי שחלתה בסרטן השד או נמצאת בסיכון גבוה חשוב במיוחד לדעת: להיפריקום (סנט ג'ונס וורט) יש ראיות מסוימות להקלה על גלי חום, אבל הוא עלול לפגוע בפעילות של טמוקסיפן ושל תרופות נוספות. לכן חשוב להתייעץ עם הרופאה המטפלת לפני נטילת כל תוסף, גם כשהוא משווק כ״טבעי״.

ליובש לא צריך הורמונים בכל הגוף

רבות מהנשים שמחפשות חלופות לטיפול הורמונלי עושות זאת בגלל יובש בנרתיק וכאב בקיום יחסי מין. כאן אפשרויות הטיפול שונות. קיימים חומרי לחות וסיכה לא הורמונליים, וגם אסטרוגן מקומי לנרתיק, שרק כמות זעירה ממנו נספגת לדם. לפי ההנחיה הבריטית, אפשר לשקול את הטיפול המקומי גם לאחר סרטן השד, אם החלופות הלא הורמונליות לא הועילו, בתיאום עם האונקולוג/ית. הנושא מוסבר בהרחבה במאמר על מה שקורה בגוף אחרי הפסקת הווסת.

איך בוחרים

נקודת המוצא היא התסמין שהכי מפריע. לגלי חום אפשר לשקול פזולינטנט, תרופות מקבוצות SSRI/SNRI או גבפנטין, וגם CBT. כשעיקר הקושי הוא השינה, CBT יכול לעזור, ולעיתים גם כדורי שינה. כשיש שינוי במצב הרוח, CBT הוא אחת האפשרויות, ואם מדובר בדיכאון ממש, יש לטפל בו כמצב רפואי בפני עצמו. לפני שבוחרים חלופה לא הורמונלית, כדאי גם לבדוק אם ההנחה ״אני לא יכולה לקבל הורמונים״ אכן נכונה. נשים לא מעטות מניחות זאת בטעות; אפשר לקרוא על כך במאמר על טיפול הורמונלי.