הבדיקה הפרוקטולוגית: מה קורה בחדר, כמה זמן היא נמשכת ולמה היא פחות מפחידה מכפי שנדמה

"אני יודעת שצריך, אבל"

יש בדיקות שנשים דוחות בעיקר בגלל המבוכה, והבדיקה הפרוקטולוגית היא בוודאי אחת מהן. במאמר על טחורים ופיסורה עסקנו בשתיקה שסביב הנושא ובמחיר של דחיית הטיפול. אבל הבדיקה עצמה היא לרוב החלק הקצר והפשוט בסיפור: היא נמשכת דקות ספורות, והרופאה מבצעת בדיקות כאלה כחלק משגרת עבודתה. מה שעלול להרגיש לך כמו רגע מביך במיוחד הוא מבחינתה בדיקה רפואית רגילה. כשמבינים מראש מה עומד לקרות, גם החשש והמבוכה יכולים לפחות.

לפני

אין צורך בצום או בהרדמה. ברוב המקרים של גרד או כאב אפשר להגיע לאבחנה באמצעות הסתכלות ובדיקה גופנית, ללא בדיקות מעבדה. במרפאות רבות אין צורך בהכנה מיוחדת. אם הבדיקה הראשונית אינה מאפשרת אבחנה, הרופאה עשויה להנחות אותך לבצע חוקן ולחזור לביקורת, אך בדרך כלל אין בכך צורך. בעת קביעת התור כדאי לברר אם נדרשת הכנה. אם עברת קולונוסקופיה בשנה האחרונה, הביאי את סיכום הבדיקה לביקור.

בחדר

כמו בכל ביקור רפואי, מתחילים בהיכרות ובשאלות על מצבך הרפואי. לקראת הבדיקה מורידים את המכנסיים ואת התחתונים עד הברכיים ושוכבים על צד שמאל על מיטת הבדיקה, כשהברכיים מכופפות לכיוון הבטן. שאר הגוף מכוסה ורק האזור הנבדק חשוף. אם את מעוניינת במלווה בחדר, אפשר לבקש זאת.

שלב ראשון: הסתכלות. הרופאה מפרידה בעדינות את העכוז ומסתכלת על האזור. בפיסורה חריפה, כשהכאב חזק, לעיתים קרובות אפשר לאבחן את הבעיה בהסתכלות בלבד. במקרה כזה הבדיקה נעצרת כאן, ואת יתר השלבים דוחים לביקור הבא, לאחר תחילת הטיפול.

שלב שני: מישוש. הרופאה מבצעת בדיקה באצבע עטויה כפפה, בעזרת ג׳ל סיכה. ייתכן שתרגישי לחץ או צורך להתפנות, אף שאין צורך אמיתי ביציאה. הרופאה ממששת את דופנות התעלה ואת החלק התחתון של החלחולת, בודקת את מתח שריר הסוגר ומחפשת גוש, אזור כואב או סימנים חריגים על הכפפה, כגון דם או הפרשה מוגלתית. הרפיית השרירים ונשימה רגועה יכולות להקל על שתיכן. ואם את מתכווצת, זו תגובה טבעית ואפשר להמשיך לאט.

שלב שלישי, במידת הצורך: אנוסקופיה. הרופאה משתמשת בצינור קצר וקשיח עם תאורה, שמאפשר לה לראות את תעלת פי הטבעת מבפנים. התחושה דומה ללחץ שמרגישים במישוש, והבדיקה נמשכת כדקה. אם יש צורך לבדוק אזור גבוה יותר בחלחולת, אפשר לבצע רקטוסקופיה במכשיר ארוך יותר. הבדיקה הזו דורשת הכנה מוקדמת, ולרוב אינה נעשית באותו ביקור.

אחרי

לאחר הבדיקה אפשר להשתחרר מיד, ללא הגבלות. אפשר לנהוג, לאכול ולחזור לעבודה. לעיתים מופיע דימום קל בעקבות בדיקה במכשיר.

ומה הבדיקה אינה?

הבדיקה הפרוקטולוגית אינה קולונוסקופיה. קולונוסקופיה נועדה לבדוק את המעי הגס כולו, דורשת הכנה באמצעות משלשלים ונעשית בטשטוש. לעומתה, הבדיקה הפרוקטולוגית מתמקדת בחלק האחרון של המעי, שבו אפשר לאבחן רבות מהבעיות שגורמות לכאב, לדימום או לגרד. קולונוסקופיה נשקלת לפי הצורך הרפואי, למשל כשיש סימני אזהרה כמו שינוי בהרגלי היציאות, דימום שאינו מוסבר, ירידה במשקל או גיל והיסטוריה משפחתית שמחייבים בדיקת סקר.