בקע: מהו, מדוע מתייחסים אליו אחרת אצל נשים ומתי הבליטה מחייבת טיפול דחוף

"יש לי בליטה בבטן"

הבליטה נראית בעמידה, בשיעול או כשמרימים את הילדה, ובדרך כלל נעלמת בשכיבה. לא פעם היא אינה כואבת, וזה בדיוק מה שמעורר את השאלה: אם אין כאב, האם צריך לדאוג? מנגד, עצם האבחנה "בקע" מעלה מיד את החשש מניתוח. כדאי לדעת שני דברים. בקע שאינו כלוא אינו מסוכן, ולעיתים אפשר לחיות איתו תקופה ממושכת ולתכנן ניתוח במועד נוח. אבל הבקע אינו נעלם מעצמו ועלול לגדול. אם הוא גורם לתסמינים, לא כדאי לדחות את הטיפול זמן רב מדי. ההחלטה תלויה במצב הבקע ובתסמינים, ועל כך נרחיב כאן.

מה זה בקע?

דופן הבטן מורכבת משכבות של שרירים ורקמות חיבור שמחזיקות את איברי הבטן במקומם. כאשר יש בה נקודה חלשה, מולדת או נרכשת, הלחץ בתוך הבטן עלול לדחוף דרכה את מעטפת הבטן ולעיתים גם חלק מהמעי, וכך נוצר שק הבקע. הבליטה שאפשר לראות היא השק ובתוכו רקמה מחלל הבטן. נקודות החולשה השכיחות הן הטבור, שבו הייתה טבעת שנסגרה לאחר הלידה; המפשעה, שבה עוברות תעלות טבעיות; וצלקות מניתוחים קודמים. גורמים שעלולים להחליש את הדופן כוללים הריונות ולידות, שיעול כרוני, עצירות, עבודה פיזית, עישון, עודף משקל וגיל.

בקע אינו פשוט קרע בשריר שנגרם ממאמץ. הקשר בין מאמץ פתאומי להיווצרות בקע אינו חד־משמעי, ולעיתים המאמץ רק חושף פתח שכבר היה בדופן הבטן. חשוב גם להבחין בין בקע לבין דיאסטזיס, היפרדות של שרירי הבטן הישרים בעקבות עלייה בלחץ התוך־בטני, בדרך כלל לאחר היריון. דיאסטזיס עשוי לגרום לבליטה מאורכת במרכז הבטן בזמן מאמץ, אבל אין בו פתח בדופן הבטן ואין בו סכנת כליאה. לכן גם הטיפול בו שונה.

למה אצל נשים ההתייחסות שונה?

בטבור. בקע טבורי נרכש מופיע לעיתים לאחר הריונות, כאשר הטבעת באזור הטבור נמתחת ונחלשת. הוא מתבטא בדרך כלל בנפיחות בטבור, ללא כאב, אך לפעמים מופיע כאב במאמץ שחולף בשכיבה. לא כל טבור בולט מעיד על בקע, וכירורגית יכולה להבחין בין המצבים.

במפשעה. בקע מפשעתי שכיח יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. עם זאת, אצל נשים לא פעם מדובר בבקע פמורלי, הנוצרים דרך תעלה צרה ונמוכה יותר, שבה עוברים כלי הדם אל הרגל. הפתח הצר הוא מקור הסיכון: לבקע פמורלי אצל נשים סיכון גבוה יותר לכליאה מאשר אצל גברים, ולכן מומלץ לתקנו בהקדם. לא תמיד אפשר להבחין בבדיקה גופנית בין בקע מפשעתי לבקע פמורלי. אצל גברים שבקעם אינו גורם לתסמינים, מעקב עשוי להיות אפשרות; אצל נשים הוא לרוב אינו מומלץ. אצל נשים התסמינים גם עשויים להיות פחות טיפוסיים, ובקע מפשעתי עלול להתבטא בכאב באגן בלי בליטה ברורה.

בהיריון. בליטה במפשעה בזמן היריון אינה בהכרח בקע. לעיתים היא נובעת מהתרחבות של ורידי רצועת הרחם, שחולפת לאחר הלידה. עם זאת, כל בליטה במפשעה מחייבת בדיקה רפואית, ובמיוחד בזמן היריון.

מתי מנתחים, ואיך?

מיד. כאשר יש כליאה או חשד לכליאה.

בהקדם. כשמדובר בבקע פמורלי, או בבקע שגורם לכאב או מפריע לתפקוד.

אפשר להמתין. בקע טבורי שאינו כואב ואינו גדל יכול להישאר במעקב. כשאין כליאה, אפשר לתכנן את הניתוח: לבחור מועד ולהתכונן אליו באמצעות בדיקות טרום־ניתוח והערכה של מחלות רקע, לקראת ניתוח בהרדמה כללית. חגורת בקע אינה טיפול שמתקן את הבקע.

הניתוח עצמו. במהלכו מתקנים את הפתח בדופן הבטן, לרוב באמצעות רשת שמחזקת את הדופן ומפחיתה את הסיכון לחזרת הבקע. בחירת הגישה, פתוחה או לפרוסקופית, נעשית לפי מצבה של המטופלת ושיקול דעת רפואי. ניתוחי בקע הם מהניתוחים השכיחים בכירורגיה כללית.

מתי למיון?

כשהבליטה, שהייתה רכה קודם, נעשית קשה וכואבת ואינה חוזרת פנימה בשכיבה; כשמופיעות בחילות, הקאות או היעדר יציאות; או כשהעור מעל הבליטה משנה את צבעו. אלה סימנים אפשריים לכליאה, מצב שדורש ניתוח דחוף. בבקע מפשעתי שגורם לתסמינים הסיכון לכליאה גבוה יותר מאשר בבקע ללא תסמינים, ולכן נוטים להמליץ על תיקון. גם אצל נשים ללא תסמינים יש נטייה להמליץ על ניתוח, משום שהסיכון לכליאה גבוה יותר אצלן מאשר אצל גברים. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה מתקבלת על בסיס שיקול דעת רפואי ובשיתוף המטופלת.