בקצרה
- תרומת ביצית היא הפריה חוץ גופית מביצית של אישה אחרת ומזרע של בן הזוג או של תורם. את נושאת את ההיריון ויולדת. הטיפול מיועד למי שמסיבה רפואית אינה יכולה להרות מביציותיה שלה.
- בישראל החוק קובע מי רשאית לקבל תרומה, מי רשאית לתרום, כיצד נעשית ההתאמה ואילו פרטים נשארים חסויים. קופת החולים מממנת את הטיפול הרפואי בארץ, ואת משלמת אגרה.
- הסיכוי להיריון בתרומת ביצית גבוה ואינו יורד עם גילך. עם זאת, היריון מתרומת ביצית נחשב להיריון בסיכון מוגבר, ולכן נדרשת היערכות מראש.
איך מחליטים אם לקבל תרומת ביצית?
"הביציות שלך כבר לא יעבדו." נשים שומעות את המשפט הזה בעקבות כשל שחלתי מוקדם, אחרי טיפולים כימותרפיים, אחרי כמה מחזורי הפריה שלא הצליחו או בשל הגיל. אחריו יכולה לעלות שאלה שקשה לומר בקול: אם הביצית אינה שלי, האם הילד יהיה שלי?
אין לשאלה הזאת תשובה רפואית, ואנחנו לא מתיימרות להשיב עליה. אנחנו כן יכולות להסביר מה כולל ההליך, מה קובע החוק בישראל ומהם הסיכויים והסיכונים. ההחלטה נשארת שלך, והמידע יכול לעזור לך לקבל אותה.
למי מיועדת תרומת ביצית?
לפי הנחיית האיגוד האמריקאי לרפואת פריון, תרומת ביצית מתאימה לנשים עם כשל שחלתי, לנשים בגיל פריון מתקדם או עם רזרבה שחלתית ירודה, לנשאיות של פגם גנטי משמעותי ולמי שעברה כמה ניסיונות הפריה שבהם איכות הביציות או העוברים הייתה ירודה.
בישראל החוק מאפשר לקבל תרומת ביצית לתושבת ישראל בגיל 18 עד 54, אם בעיה רפואית מונעת ממנה להרות מביציותיה או אם יש בעיה רפואית אחרת שמצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת. את הבקשה מגישים ביחידת הפריה מוכרת בבית חולים, בצירוף חוות דעת מרופאת נשים ומרופאת משפחה. ועדת האישורים בבית החולים מאשרת את הבקשה לשנה.
איזה טיפול עוברת התורמת, ואיזה טיפול את עוברת?
התורמת עוברת גירוי שחלתי ושאיבת ביציות, כמו בכל הפריה חוץ גופית. את אינך עוברת שאיבה. את מקבלת אסטרוגן לבניית רירית הרחם, ובסמוך לשאיבה מוסיפים פרוגסטרון כדי להכין את הרחם לקליטת העובר. במעבדה מפרים את הביציות בזרע של בן הזוג או של תורם, ולאחר מכן מחזירים את העובר לרחמך.
בהחזרת עובר טרי יש לתאם בין המחזור שלך למחזור של התורמת. כשהעוברים מוקפאים אין צורך בתיאום, ואפשר לבצע את ההחזרה כשאת מוכנה. על ההחזרה עצמה ועל השבועיים שאחריה כתבנו במאמר על הפריה חוץ גופית שלב אחר שלב.
מי יכולה לתרום, ומה תוכלי לדעת עליה?
בישראל התורמת היא תושבת ישראל בגיל 21 עד 35. היא עוברת בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה, ונדרשת גם חוות דעת פסיכולוגית. ועדת האישורים צריכה להשתכנע שהיא תורמת מרצונה החופשי. לפי החוק, עליה להיות בת דתך, לא נשואה וללא קרבת משפחה אלייך או אל האב הגנטי.
התרומה אנונימית לשתיכן: את לא מקבלת פרטים מזהים על התורמת, והיא אינה מקבלת פרטים מזהים עלייך. אם יש לכך הצדקה, הרופאים יכולים למסור לך מידע שאינו מזהה אותה. הפרטים של שתיכן נרשמים במאגר של משרד הבריאות ובמרשם הילודים. מי שנולד מתרומת ביצית יכול, מגיל 18 ובאישור בית משפט, לקבל תשובה לשאלה אם נולד מתרומה. התשובה היא כן או לא בלבד, ללא פרטים על התורמת.
תרומה בארץ או מחו"ל: מה ההבדל בתהליך ובמימון?
נשים רבות מגלות רק בשלב מאוחר שמספר התרומות בישראל קטן. לפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו לכנסת, בשנים 2013 עד 2023 בוצעו בממוצע כ-35 שאיבות לתרומה בשנה, ובשנת 2024 היו 140 הקצאות לנתרמות. למשרד אין נתונים על משך ההמתנה, משום שהרישום מתנהל ביחידות עצמן. במקביל, קופות החולים מממנות מדי שנה מאות תרומות מחו"ל.
תרומה מחו"ל נעשית דרך יחידות הפריה בארץ שקיבלו היתר לעבוד עם מרפאות מאושרות בחו"ל. אפשר לעבור את ההליך כולו בחו"ל, או להביא את העוברים לארץ בלי שתצטרכי לצאת מהארץ. הטיפול בהפריה עצמה כלול בסל הבריאות, אך הביציות מחו"ל אינן כלולות בו. חלק מהנשים מקבלות החזר מהביטוח המשלים. בתרומה בארץ קופת החולים מממנת את הטיפול בך ובתורמת, ואת משלמת לבית החולים אגרה של כ-10,000 שקלים.
מהם סיכויי ההצלחה, ואילו סיכונים יש בהיריון?
שיעור לידות החי לכל החזרת עובר בתרומת ביצית גבוה בדרך כלל מחמישים אחוזים, וכמעט אינו תלוי בגילך. הסיבה לכך היא שהגיל הקובע הוא גיל הביצית.
לצד סיכויי ההצלחה, היריון מתרומת ביצית נחשב להיריון בסיכון מוגבר. בסקירה שיטתית של 35 מחקרים נמצא שהסיכון לרעלת היריון גבוה בערך פי שניים בהשוואה להפריה חוץ גופית רגילה. גם הסיכון ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך גבוה יותר. החוקרים הסיקו שיש להחזיר עובר אחד, כדי שלא להוסיף על כך את הסיכון שבהיריון תאומים. מעל גיל 45 הסיכון ליתר לחץ דם ולסוכרת היריון גבוה עוד יותר. לכן מומלץ לעבור לפני הטיפול בירור של הלב וכלי הדם ושל חילוף החומרים. הסיכונים האלה אינם סיבה לוותר, אלא סיבה להקפיד על מעקב צמוד בהיריון.
איך מתמודדים עם השאלה "האם הילד יהיה שלי"?
בהנחיית ASRM מומלץ בחום לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע בבריאות הנפש שמכיר הולדה בעזרת צד שלישי. בייעוץ מדברים על גילוי לילד, על אבל ואובדן ועל משמעות האנונימיות בעידן של בדיקות DNA ביתיות. נוסיף שהשאלה "האם הילד יהיה שלי" עולה כמעט אצל כולן. מי ששואלת אותה עוד לפני ההיריון מגיעה אליו שלמה יותר.

במרפאת גפן
במרפאה אנחנו מייעצות על תרומת ביצית: אם זו האפשרות הנכונה עכשיו או שיש עוד מה לבדוק, מה המסלול בארץ ובחו"ל, ולאיזו יחידה לפנות. תוכלי להיפגש עם ד"ר עינת חייקין, רופאת הפוריות של המרפאה, ולשוחח על האפשרויות. בתכנון הטיפול היא מגדירה איתך מטרות, חלופות ולוחות זמנים ומסבירה אותם בשפה פשוטה. פגישת הייעוץ אינה מחייבת אותך להתחיל בהליך.
עודכן: 11/2026
מקורות(10)
- משרד הבריאות, "קבלת תרומת ביציות מהארץ או מחוץ לארץ"
- ASRM Practice Committee, Gamete and Embryo Donation Guidance (2024)
- משרד הבריאות, "מתן תרומת ביציות"
- חוק תרומת ביציות, התש"ע-2010
- ASRM Ethics Committee, Assisted reproduction with advancing paternal and maternal age (2025)
- ASRM patient fact sheet, Egg Donation (Revised 2023)
- Storgaard M et al. Obstetric and neonatal complications in pregnancies conceived after oocyte donation: a systematic review and meta-analysis. BJOG 2017;124(4):561-572
- איכילוב, בית החולים ליס, "תרומת ביציות"
- הדסה, "למי מיועד הטיפול? תרומת ביציות"
- הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "נתונים על תרומת ביציות למטרת הולדה מישראל ומחו״ל" (2025)