נגישות

    גודל טקסט100%
    אנדוקרינולוגיה

    קשריות בבלוטת התריס: מתי נדרש בירור ומתי מספיק מעקב?

    ד״ר סופיה שפירא

    ד״ר סופיה שפירא, רופאה בכירה, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה

    בקצרה

    • קשריות בבלוטת התריס נפוצות מאוד. בבדיקות אולטרסאונד הן מתגלות אצל כחמישית עד שני שלישים מהנבדקים, בעיקר אצל נשים ובגילים מבוגרים יותר. הרוב המוחלט של הקשריות שפיר.
    • ההחלטה אם לבצע דיקור תלויה בעיקר במראה הקשרית באולטרסאונד, ולא רק בגודלה. קשרית בעלת מאפיינים מרגיעים עשויה שלא להצריך דיקור גם כשהיא בגודל שני סנטימטרים, ואילו בקשרית בעלת מאפיינים חשודים שוקלים דיקור כבר מגודל של סנטימטר.
    • הבירור מתחיל בדרך כלל בבדיקת דם ל-TSH. אם מתברר שהבלוטה פעילה מדי, לעיתים נדרש בירור אחר, שבמקרים רבים אינו כולל דיקור.

    כשמגלים קשרית בצוואר

    קשרית בבלוטת התריס מתגלה לא פעם במקרה, למשל באולטרסאונד של הצוואר שנעשה מסיבה אחרת, בבדיקת CT או בבדיקה גופנית. הממצא עשוי לעורר דאגה, אבל חשוב להכיר את הנתונים: רוב הקשריות שפירות, גם אם עצם קיומן קשור לסיכוי מוגבר לאבחון סרטן בבלוטת התריס. מבין הקשריות שנבדקות, סרטן מאובחן בכ-7% עד 15%. גם כאשר מתגלה סרטן, במקרים רבים מדובר בגידול שמתפתח באיטיות ומגיב היטב לטיפול. מטרת הבירור היא לזהות אילו קשריות דורשות טיפול ואילו מצריכות מעקב בלבד.

    מדוע קשריות בבלוטת התריס נפוצות כל כך?

    בלוטת התריס משתנה לאורך השנים, ולעיתים נוצרים בה אזורים שנראים או גדלים אחרת משאר הרקמה. אלה יכולים להיות חללים מלאים בנוזל, אזורים שבהם רקמה תקינה התעבתה, או גידולים שפירים ולעיתים ממאירים. במישוש מתגלות קשריות אצל כ-5% מהנשים, ואילו באולטרסאונד אפשר לזהות אותן אצל 19% עד 68% מהנבדקים באקראי. ככל שבדיקות הדימות נעשו מדויקות יותר, התגלו גם יותר קשריות קטנות שלא היו מאובחנות בעבר. במקביל עלה מספר האבחנות של סרטן בלוטת התריס, בעיקר של גידולים קטנים מסנטימטר. חלק מהעלייה מיוחס לגילוי מוגבר ולא בהכרח לעלייה בהיקף המחלה עצמה.

    אילו בדיקות עושים בתחילת הבירור?

    בדיקת דם ל-TSH. זו בדרך כלל נקודת ההתחלה. TSH הוא הורמון שמשפיע על פעילות בלוטת התריס, ומוסבר בהרחבה במאמר נפרד. כשהערך נמוך, בודקים אפשרות של פעילות יתר. במצב כזה אפשר לבצע מיפוי באמצעות חומר רדיואקטיבי, כדי לברר אם הקשרית היא שמייצרת עודף הורמון. קשרית כזאת מכונה קשרית "חמה", והיא ממאירה רק לעיתים נדירות, ולכן בדרך כלל אינה מחייבת דיקור. כשה-TSH תקין או גבוה, לרוב אין צורך במיפוי וממשיכים לבדיקת אולטרסאונד.

    אולטרסאונד של בלוטת התריס. זו הבדיקה המרכזית לקביעת המשך הבירור. היא אורכת דקות אחדות ואינה כואבת. בבדיקה רואים את מספר הקשריות, גודלן, הרכבן ומראה הגבולות שלהן. בוחנים גם את בלוטות הלימפה בצוואר. על סמך המראה באולטרסאונד מסווגים את הקשריות לחמש רמות חשד, ולכל רמה נקבע גודל שממנו שוקלים דיקור.

    מתי צריך לבצע דיקור?

    ההחלטה מתקבלת לפי שילוב של מראה הקשרית וגודלה. כשדרגת החשד גבוהה או בינונית, סף הדיקור הוא סנטימטר אחד. בדרגת חשד נמוכה הסף הוא סנטימטר וחצי. כשדרגת החשד נמוכה מאוד, אפשר לשקול דיקור משני סנטימטרים, אך אפשר גם להסתפק במעקב. ציסטה שמכילה נוזל בלבד, ללא רכיב מוצק, אינה דורשת דיקור. בקשריות קטנות מסף הדיקור המתאים נהוג להמשיך במעקב אולטרסאונד, גם כאשר קיימים מאפיינים שמעוררים חשד.

    הבדיקה נקראת ביופסיית מחט עדינה. בהכוונת אולטרסאונד מחדירים מחט דקה לקשרית ואוספים תאים לבדיקה במיקרוסקופ. הבדיקה אורכת דקות אחדות, ואפשר לבצע אותה עם הרדמה מקומית או בלעדיה. התשובה מתחלקת לשש קטגוריות, החל מממצא שפיר ועד ממצא ממאיר. חלק מהתשובות אינן חד משמעיות, ואז ייתכן צורך בדיקור נוסף או בבירור אחר. לעיתים כמות התאים שנאספה אינה מספקת לפענוח, וגם אז עשויים לחזור על הדיקור.

    מה קורה כשהתשובה שפירה?

    ברוב המקרים אין צורך בטיפול, אך לעיתים ממשיכים לעקוב אחר הקשרית. אופי המעקב נקבע בעיקר לפי המראה שלה באולטרסאונד. אם המראה חשוד, עשויים לחזור על הבדיקה ועל הדיקור בתוך שנה. כשמאפייני הקשרית מרגיעים, אפשר לבצע אולטרסאונד חוזר לאחר שנה עד שנתיים ולשקול דיקור נוסף רק אם חל שינוי משמעותי בגודל או במראה. ציסטות וקשריות קטנות בעלות מאפיינים מרגיעים אינן מחייבות בדרך כלל מעקב שגרתי.

    ד״ר סופיה שפירא

    במרפאה

    במרפאת גפן הבירור נעשה אצל ד"ר סופיה שפירא, מומחית לאנדוקרינולוגיה. הוא כולל בדיקות דם, אולטרסאונד של בלוטת התריס והפניה לדיקור כשיש בו צורך. בביקור המעקב עוברים על תוצאות הבדיקות ומחליטים יחד על המשך המעקב או הטיפול.

    עודכן: 10/2026

    מקורות(3)
    1. האגודה למלחמה בסרטן, "סרטן בלוטת התריס" (2021)
    2. Haugen BR et al. (ATA). Thyroid 2016;26:1. PMID 26462967
    3. Ali SZ et al. The 2023 Bethesda System for Reporting Thyroid Cytopathology. Thyroid 2023;33:1039. PMID 37427847