בקצרה
- טרום־סוכרת היא מצב שבו רמות הסוכר בדם גבוהות מהתקין אך עדיין אינן מגיעות לערכים שמגדירים סוכרת. לדוגמה, סוכר בצום של 100 עד 125 מ"ג לדציליטר, או המוגלובין מסוכרר (HbA1c) של 5.7% עד 6.4%. זהו שלב שבו אפשר לפעול כדי להפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת.
- טרום־סוכרת אינה גורמת בדרך כלל לתסמינים, וגם סוכרת יכולה להתפתח במשך שנים בלי סימנים ברורים. לכן חשוב להיבדק לפי גורמי הסיכון, גם כשמרגישים טוב.
- סוכרת היריון קשורה לסיכון מוגבר משמעותית לסוכרת מסוג 2 בהמשך החיים, כמעט פי עשרה בהשוואה לנשים שלא חוו סוכרת היריון. לכן נדרש מעקב ארוך טווח גם אם רמות הסוכר חוזרות לתקין לאחר הלידה. גם שחלות פוליציסטיות הן גורם סיכון שמצדיק תשומת לב.
כשהסוכר בבדיקת הדם מעט גבוה
לעיתים מגלים עלייה ברמת הסוכר בבדיקת דם שגרתית, בלי שהיו תסמינים כלשהם. תוצאה שמתאימה לטרום־סוכרת אינה אומרת שסוכרת היא בלתי נמנעת. אפשר להפחית את הסיכון להתפתחות המחלה, ולעיתים גם לדחות אותה בשנים. במחקר גדול על אנשים עם טרום־סוכרת, תוכנית שכללה פעילות גופנית של 150 דקות בשבוע וירידה של 7% במשקל אצל משתתפים עם עודף משקל הפחיתה את שיעור ההתפתחות של סוכרת ב-58% בתוך שלוש שנים. גם במעקב של עשר שנים נותרה ירידה של כשליש בסיכון. לכן גילוי מוקדם מאפשר להתחיל בתוכנית מותאמת ולשפר את הבריאות לאורך זמן.
מה משמעות המספרים בבדיקות?
יש שתי בדיקות דם עיקריות להערכת רמות הסוכר: גלוקוז אחרי צום של שמונה שעות, והמוגלובין מסוכרר (HbA1c). הבדיקה השנייה משקפת את רמות הסוכר הממוצעות בכשלושת החודשים האחרונים, משום שהסוכר נקשר להמוגלובין שבתאי הדם האדומים. במקרים מסוימים מבצעים גם העמסת סוכר, שבה מודדים את רמת הגלוקוז שעתיים אחרי שתיית תמיסה המכילה 75 גרם גלוקוז.
ערכים תקינים. גלוקוז בצום עד 99 מ"ג לדציליטר, והמוגלובין מסוכרר עד 5.6%.
טרום־סוכרת. גלוקוז בצום של 100 עד 125, המוגלובין מסוכרר של 5.7% עד 6.4%, או תוצאה של 140 עד 199 בהעמסת סוכר. גם בתוך הטווח הזה רמת הסיכון משתנה: אצל אנשים עם HbA1c של 5.7% עד 6% הסיכון להתפתחות סוכרת בתוך חמש שנים הוא 9% עד 25%, ואילו בטווח של 6% עד 6.5% הסיכון עולה ל-25% עד 50%.
סוכרת. גלוקוז בצום של 126 ומעלה, המוגלובין מסוכרר של 6.5% ומעלה, תוצאה של 200 ומעלה בהעמסת סוכר, או רמת גלוקוז אקראית של 200 ומעלה יחד עם תסמינים מתאימים. כשמתקבלת תוצאה חריגה אחת, בדרך כלל מאשרים אותה בבדיקה נוספת לפני קביעת האבחנה.
מי צריכה להיבדק ובאיזו תדירות?
בדיקות סוכר תקופתיות נקבעות לפי הגיל וגורמי הסיכון. כשיש גורמי סיכון והתוצאה תקינה, מקובל להיבדק אחת לשלוש שנים. בין גורמי הסיכון שנשקלים אצל נשים עם עודף משקל נמנים קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם סוכרת, סוכרת היריון בעבר, שחלות פוליציסטיות, לחץ דם גבוה, רמות שומנים גבוהות בדם, כבד שומני, מחלת לב, אורח חיים יושבני ומוצא ערבי או אתיופי. גם הרקע המשפחתי משפיע: הורה אחד עם סוכרת קשור לעלייה של פי שניים עד שלושה בסיכון, ושני הורים לעלייה של פי ארבעה עד שישה. ללא גורמי סיכון מיוחדים, מקובל להתחיל בדיקות סקר מגיל 35.
נשים שכבר אובחנו עם טרום־סוכרת נבדקות בדרך כלל אחת לשנה.
למה חשוב להמשיך במעקב אחרי סוכרת היריון?
סוכרת היריון מתגלה במהלך ההיריון, ולעיתים רמות הסוכר חוזרות לתקין לאחר הלידה. אבל ההיריון עשוי לחשוף נטייה של הגוף להתמודד פחות ביעילות עם דרישה מוגברת לאינסולין, ולכן הסיכון לסוכרת מסוג 2 נותר מוגבר גם בהמשך החיים. במחקר שסיכם 20 מחקרים בהשתתפות יותר ממיליון נשים, הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה גבוה כמעט פי עשרה אצל נשים שחוו סוכרת היריון בהשוואה לאחרות. לכן חשוב להמשיך בבדיקות סוכר לאורך החיים, בדרך כלל במרווחים של שנה עד שלוש שנים. אצל נשים שחוו סוכרת היריון ובהמשך אובחנו עם טרום־סוכרת, מטפורמין עשוי להיות אפשרות יעילה במיוחד להפחתת הסיכון.
שחלות פוליציסטיות קשורות לעיתים קרובות לתנגודת לאינסולין, והן מהוות גורם סיכון נוסף שחשוב להביא בחשבון. על כך אפשר לקרוא במאמר הנפרד על שחלות פוליציסטיות.
האם מרגישים כשיש סוכרת?
לטרום־סוכרת בדרך כלל אין תסמינים. בסוכרת עשויים להופיע תסמינים כמו השתנה מרובה, גם בלילה, צימאון ויובש בפה. לעיתים הם מופיעים רק אחרי שרמות הסוכר היו גבוהות במשך תקופה מסוימת. לאורך השנים סוכרת שאינה מאוזנת עלולה לפגוע בכלי הדם, בלב, במוח, בכליות, בעיניים ובעצבים. לכן יש חשיבות לאבחון ולמעקב גם לפני שמופיעים תסמינים.
מה אפשר לעשות כשרמות הסוכר גבוליות?
יש כמה צעדים שעשויים להפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת: התאמה של הרגלי האכילה, פעילות גופנית קבועה, וכשיש עודף משקל, גם ירידה מתונה במשקל. במחקרים נמצא שגם שינוי של כ-7% במשקל יכול להיות משמעותי, לצד פעילות גופנית בהיקף של כ-150 דקות בשבוע. את ההתאמות התזונתיות כדאי לבנות באופן אישי, ועל כך יש מאמר נפרד. בנוסף חשוב לטפל בגורמי סיכון אחרים, כמו לחץ דם גבוה ורמות שומנים לא תקינות, ולהפסיק לעשן. אם רמות הסוכר אינן משתפרות לאחר תקופה של שינוי הרגלים, או כאשר יש היסטוריה של סוכרת היריון, אפשר לשקול גם טיפול במטפורמין או בתרופה אחרת.

במרפאה
במרפאת גפן הבירור והטיפול נעשים אצל ד"ר סופיה שפירא, מומחית לאנדוקרינולוגיה, בשילוב ליווי תזונתי של טל פלג, דיאטנית קלינית. נשים עם סוכרת היריון בעבר או עם שחלות פוליציסטיות יכולות לפנות להערכת סיכון ולמעקב גם ללא תסמינים.
עודכן: 10/2026
מקורות(3)
- משרד הבריאות, "סוכרת סוג 2" (2024)
- American Diabetes Association. Diagnosis and Classification of Diabetes: Standards of Care in Diabetes-2026. Diabetes Care 2026;49(Suppl 1):S27. PMID 41358893
- Vounzoulaki E et al. BMJ 2020;369:m1361. PMID 32404325