בלוטת האדרנל: מה היא עושה ומתי צריך לבדוק אותה?

"הפנו אותי לבדיקת אדרנל"

הבירור מתחיל לא פעם בעקבות ממצא לא צפוי: לחץ דם שקשה לאזן, עלייה ברמות הסוכר, שיעור יתר שהופיע לאחרונה או גוש שהתגלה בבדיקת CT שנערכה מסיבה אחרת. השם "בלוטת יותרת הכליה" עלול להישמע מורכב, אבל ברוב המקרים הבירור מסתיים ללא אבחנה של מחלה בבלוטה.

גם כשנמצאת הפרעה, יש לה בדרך כלל אפשרויות טיפול ולעיתים אפשר להגיע לריפוי מלא, למשל כאשר מדובר בגידול שפיר שניתן להסיר.

מה התפקיד של בלוטות האדרנל?

מעל כל כליה נמצאת בלוטה קטנה שמשקלה כמה גרמים. בחלקה החיצוני, שנקרא קליפה, מיוצרים שלושה סוגים של הורמונים סטרואידיים:

• קורטיזול, שמשתתף בוויסות רמות הסוכר, לחץ הדם ותגובות דלקתיות.
• אלדוסטרון, שמשפיע על מאזן המלחים והאשלגן ועל לחץ הדם.
• הורמונים גבריים, שתורמים אצל נשים לחלק מייצור הטסטוסטרון.

החלק הפנימי של הבלוטה מייצר אדרנלין ונוראדרנלין, הורמונים המשתתפים בתגובת הגוף למצבי לחץ.

פעילות הבלוטה מושפעת גם מבלוטת יותרת המוח, שמפרישה את ההורמון ACTH. לכן כאשר נמצא עודף קורטיזול, חשוב לברר אם מקורו בבלוטת האדרנל עצמה או במנגנון שמפעיל אותה.

אילו הפרעות יכולות להופיע?

עודף קורטיזול, תסמונת קושינג. התסמינים האפשריים כוללים הצטברות שומן בבטן, בפנים ובעורף לצד גפיים דקות יותר, פנים עגולות ואדומות, סימני מתיחה סגולים ורחבים בבטן, נטייה לחבורות, חולשת שרירים, לחץ דם וסוכר גבוהים ושינויים במצב הרוח. אצל נשים ייתכנו גם שיבושים בווסת ושיעור יתר.

הסיבה השכיחה ביותר לעודף קורטיזול היא שימוש בתרופות סטרואידיות ולא מחלה בבלוטת האדרנל. לכן הבירור מתחיל בבדיקת הטיפול התרופתי. לפי ההנחיות המקצועיות, בירור לקושינג מתאים בעיקר כשמופיעים יחד כמה סימנים אופייניים, ובייחוד כשהם מחמירים עם הזמן, ולא בגלל עלייה במשקל בלבד.

חוסר קורטיזול, אי־ספיקת אדרנל. מצב זה יכול להתבטא בעייפות קשה, ירידה במשקל, חוסר תיאבון, בחילות, סחרחורת בקימה, כמיהה למלח והשחרה של העור או של צלקות שלא בעקבות חשיפה לשמש. חשוב לחשוד באי־ספיקת אדרנל גם לאחר הפסקת טיפול ממושך בסטרואידים, משום שהטיפול יכול לדכא את פעילות הבלוטה. זו הפרעה שמחייבת אבחון וטיפול: ללא טיפול היא עלולה להיות מסוכנת, אך עם טיפול מתאים אפשר לחיות חיים מלאים.

עודף אלדוסטרון. ההפרעה יכולה להתבטא בלחץ דם גבוה שאינו מתאזן היטב עם טיפול תרופתי, ולפעמים גם ברמה נמוכה של אשלגן בדם. זהו אחד הגורמים ההורמונליים החשובים ליתר לחץ דם, ולכן שוקלים בירור במיוחד כאשר לחץ הדם גבוה בגיל צעיר או שקשה לאזן אותו.

עודף הורמונים גבריים. אצל נשים התופעה עשויה להתבטא בשיעור יתר, באקנה ובמחזור לא סדיר. ברוב המקרים הסיבה קשורה לשחלות פוליציסטיות, שעליהן יש מאמר נפרד. בירור של האדרנל נשקל כשהשינויים מופיעים במהירות, חמורים או אינם מתאימים לתמונה השכיחה.

פאוכרומוציטומה. זהו גידול נדיר שמפריש הורמונים ממשפחת האדרנלין ועלול לגרום להתקפים של דפיקות לב, הזעה, כאב ראש ועליות חדות בלחץ הדם. חשוב לברר את האפשרות הזאת כאשר נמצא גוש מתאים באדרנל, משום שלזיהוי ההפרשה ההורמונלית יש חשיבות לפני ניתוח.

מה עושים כשגוש באדרנל מתגלה במקרה?

לעיתים מוצאים גוש באדרנל בבדיקת דימות של הבטן שנועדה לבדוק בעיה אחרת. רובם המוחלט של הגושים האלה שפירים ואינם גורמים נזק.

הבירור מתמקד בשתי שאלות. הראשונה היא האם הגוש מפריש הורמונים: לפי המתואר במקור, הבירור עשוי לכלול בדיקות למטנפרינים ומבחן דיכוי לילי שבו נוטלים דקסמתזון בערב ובודקים קורטיזול בבוקר. כשיש יתר לחץ דם נבדקת לפי הצורך גם הפרשת אלדוסטרון.

השאלה השנייה היא איך הגוש נראה בדימות. מראה אחיד וצפיפות נמוכה יכולים להתאים לממצא שפיר ללא תלות בגודל. לעומת זאת, גוש שאינו אחיד או שגודלו עולה על ארבעה סנטימטרים עשוי להצדיק התייחסות ניתוחית, לפי ההערכה הרפואית. במצבי ביניים מחליטים אם נדרש מעקב.

לעיתים מבחן הדיכוי מגלה הפרשה קלה של קורטיזול גם בלי סימנים אופייניים לקושינג. מצב כזה קשור לסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה ולסוכרת, ולכן הטיפול יכול להתמקד במחלות האלה ולא בהכרח בהסרת הגוש.